דיכאון

“ד"ר וולדרון,” אמרה האישה שישבה מולי. “אני מתקשה מאוד לאחרונה.”

“ספרי לי מה קורה,” אמרתי.

“אני לא יודעת איך להסביר את זה,” היססה… “אני פשוט מרגישה עייפה רוב הזמן. אני כבר לא מצליחה להתרכז, ופשוט לא נהנית מרוב הדברים שנהגתי ליהנות מהם. אני עוברת את הימים שלי, וזה בערך הכול. אתה חושב שיש לי בעיה בבלוטת התריס או שחסר לי איזה מינרל או ויטמין?”

“יכול להיות,” אמרתי לה. “בהחלט נוכל לבדוק את הדברים הללו, אבל אני חושב שמשהו אחר קורה כאן.”

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

אני רופא משפחה, וככל הנראה כ־30 אחוז מהאנשים שמגיעים למרפאתי כדי להיפגש איתי סובלים מתסמינים של דיכאון. זה לא אומר שהם מטופלים בתרופות נגד דיכאון או חשים שהם זקוקים לעזרה מיוחדת, אבל זה כן אומר שהתסמינים הללו נפוצים בעולם שלנו.

גם בחוגים נוצריים, סקרים מצביעים על כך שכ־15 אחוז מהנוצרים מדווחים שאובחנו כסובלים מדיכאון בשלב כלשהו בחייהם. שיעור זה נמוך ב־25 אחוז מהשיעור בחברה בכללה, אבל הוא עדיין גבוה מכפי שהיינו רוצים להאמין.

בראשית ברא אלוהים את העולם ואת אדם וחוה. ואלוהים ראה את כל מה שעשה, והנה הכול טוב מאוד… –בראשית 1:31. לפני הנפילה בחטא, הכול היה מושלם.

אני לא חושב שאנחנו מבינים לחלוטין מה הייתה משמעות הדבר. ברור שלא היו מחלות או תחלואים גופניים שפגעו בבני האדם או בצומח ובחי שבגן עדן. מעבר לכך, אדם וחוה לא סבלו מחרדה או מדיכאון. ההורמונים שלהם לא יצאו מאיזון, הם לא נקלעו למצבי דחק (גם אילו ייתכן לחץ בגן מושלם), והם לא היו נעשים נסערים או כועסים בשום שלב.

הכול השתנה כשאדם וחוה חטאו. אנחנו רואים זאת במתח ביניהם אחרי שאכלו את הפרי, כשאדם האשים את חוה, וחוה האשימה את הנחש. והאדם אמר: האישה שנתת לי להיות איתי, היא נתנה לי מפרי העץ, ואכלתי. וה׳ אלוהים אמר לאישה: מה עשית? והאישה אמרה: הנחש הטעה אותי, ואני אכן אכלתי –בראשית 3:12-13.

הזנת משפחה הפכה פתאום לעבודה קשה. נגיפים וחיידקים נעשו מחוללי מחלות, ובשלב כלשהו, במשפחות הראשונות, אנשים החלו כנראה להתמודד עם אתגרים בבריאותם הרגשית והנפשית.

לאישה אמר: ארבה מאוד את כאבך ואת הריונך; בכאב תלדי ילדים, ותשוקתך תהיה לבעלך, והוא ימשול בך. ולאדם אמר: מפני שהקשבת לקול אשתך ואכלת מן העץ שעליו ציוויתי אותך ואמרתי שלא תאכל ממנו, האדמה ארורה בגללך; בעצב תאכל ממנה כל ימי חייך. קוצים ודרדרים היא תצמיח לך, ותאכל את צמחי השדה. בזיעת פניך תאכל לחם עד שתשוב לאדמה, כי ממנה נלקחת; כי עפר אתה ואל עפר תשוב –בראשית 3:16-19.

ברצוני לבחון מהו דיכאון כפי שמגדירים אותו בעולם הרפואה, כמה ממקורותיו, ואז לדון כיצד ניתן להתמודד איתו, הן בחיינו האישיים והן בחיי חברינו ובני משפחתנו.

אבחון דיכאון

כאמור, אנשים רבים חווים חלק מתסמיני הדיכאון. הם עשויים להרגיש עייפות מוגברת, לבכות בקלות או לחוות תסמינים אחרים שאינם רגילים עבורם. רובם אינם סובלים למעשה מדיכאון קליני אמיתי.

רוב האנשים אינם חווים את כל התסמינים הללו, אך כאשר הם נוכחים ברציפות ואינם מתפוגגים במשך שבועיים או יותר, במיוחד אם הם חזקים מספיק כדי להפריע למילוי חובות היומיום הרגילות או ליכולת לנוח כראוי, הגיע הזמן לעשות משהו.

חשוב לזכור שיש רצף רחב בכל הנוגע לדיכאון. יש אנשים שחשים דכדוך קל, יש שחשים עצב עמוק, ויש שסובלים מדיכאון חמור עד כדי כך שהם עלולים לפגוע בעצמם או באחרים.

גורמי דיכאון

יש דוגמאות שונות לאנשים בתנ"ך שנראה כי הפגינו תסמינים התואמים לדיכאון. שתיים מהן בולטות בעיניי.

הראשונה היא נעמי. אנו יודעים שהיא הלכה עם בעלה ושני בניה למואב בגלל רעב שפגע בדרום ישראל. היא שהתה עשר שנים בארץ זרה זו, ובזמן הזה בעלה ושני בניה מתו.

ספר רות מספר שכאשר חזרה לבית לחם, אמרה לאנשים: …אל תקראו לי נעמי [נעימה], קראו לי מרה [מרה], כי שדי נהג בי במרירות רבה. יצאתי מלאה, וה׳ החזיר אותי הביתה ריקה. מדוע תקראו לי נעמי, כאשר ה׳ העיד נגדי ושדי הביא עליי צרה? –רות 1:20-21.

אין דרך לראיין את נעמי ולברר את כל מה שהרגישה, אבל נדמה שזה יותר מאשר אבל פשוט. היא איבדה את כל מה שהיה יקר לה, ונדמה היה לה שאפילו אלוהים פנה נגדה.

כשאנחנו קוראים את סיפור רות, אנו רואים שמצבה אכן השתפר לאורך הספר — בעיקר בזכות העזרה של כלתה רות, אך גם בכך שאלוהים השיב בהדרגה דברים בעלי ערך לחייה, ובזכות אחרים שעודדו אותה והזכירו לה את טובו של ה׳. והנשים אמרו לנעמי: ברוך ה׳ שלא השאיר אותך היום בלי קרוב משפחה; יהי שמו מפורסם בישראל. הוא ישיב לך את חיותך ויכלכל אותך בזקנתך, כי כלתך, האוהבת אותך וטובה לך משבעה בנים, ילדה אותו. נעמי לקחה את הילד, הניחה אותו בחיקה והייתה לו לאומנת –רות 4:14-16.

דמות נוספת שעולה בדעתי היא הנביא ירמיהו. ירמיהו נקרא לתפקידו כשהיה צעיר, והייתה לו קריירה ארוכה מאוד שבה השמיע את דבר אלוהים באוזני מלכים ואנשים אחרים שפשוט לא היו מעוניינים במה שהיה לו לומר.

חיי ירמיהו היו נתונים לאיום תמידי. באחת הפעמים הוא הושלך לצינוק מלא בוץ וניצל רק ברגע האחרון. ירושלים הייתה נתונה במצור בשלוש הזדמנויות שונות לפני שהבבלים החריבו אותה. במשך עשרות שנות שירותו אמר ירמיהו לעם מה שאלוהים מבקש מהם, והעם התעלם מכך שוב ושוב.

אולי אין פלא שירמיהו ידוע כיום כנביא הבוכה. הוא אמר: ארור היום שבו נולדתי; אל יהיה מבורך היום שבו ילדה אותי אמי. ארור האיש שבישר לאבי: נולד לך בן, ושימח אותו מאוד. יהיה האיש ההוא כערים שה׳ החריב ולא התחרט על כך; ישמע זעקה בבוקר ותרועה בצהריים … מדוע יצאתי מן הרחם לראות עמל וצער, ושימיי יכלו בבושה? –ירמיהו 20:14-18.

חשוב לציין שבשתי הדוגמאות הללו מן התנ"ך, לא נאמר שחטא היה הבעיה (או הסיבה) שדחפה אנשים אלה לדיכאון. אצל נעמי היה זה כנראה שילוב של ניתוק ממולדתה ואובדן האנשים שאהבה מאוד. אצל ירמיהו היה זה הלחץ המתמשך שבניסיון לשרת את אלוהים בקרב עם שלא היה אכפת לו מאלוהים.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

דיכאון הוא תמיד רב־גורמי. כלומר, בדרך כלל יש שילוב של גורמים פנימיים וחיצוניים ששוברים אדם.

יש מרכיבים גנטיים והורמונליים שממלאים כאן תפקיד. אין ספק שיש אנשים ומשפחות שנוטים יותר לדיכאון מאחרים. רופאים וחוקרים רבים סבורים ששינויים בגנים המעבירים את החומר הכימי סרוטונין במוח יכולים להפוך אנשים מסוימים לרגישים יותר לדיכאון מאחרים.

הבדלים אלה בהרכב הגנטי יכולים לעזור לנו להבין מדוע די בלחץ מועט כדי לשבור אנשים מסוימים, בעוד שאחרים נראים חסונים מאוד. מכיוון שאיננו יכולים לשנות את ההרכב הגנטי שלנו, אין טעם להתנשא אם יש לנו אישיות עליזה יותר משל מישהו אחר. ואם אנו מזהים שיש לנו נטייה חזקה יותר לדיכאון, אין צורך להתייאש מהעובדה הזו. אם אלוהים ברא אותנו כך שאנו נוטים להיות נתונים לתנודות במצב הרוח במקום להיות עליזים מטבענו, עלינו לפעול בחוכמה ולעשות ככל יכולתנו כדי לנהל גורמים חיצוניים רבים ככל האפשר, וכך למזער את הסיכון לדיכאון משתק (קיצוני).

גורמי לחץ חיצוניים הם לעיתים קרובות מה שמעורר רגשות מסוג זה (דכדוך). זה יכול להיות מותו של חבר קרוב או בן משפחה, או משבר כלכלי. חשוב לזכור שגם אירועים טובים עלולים ליצור לחץ רב. אימהות לתינוקות שזה עתה נולדו מתפקדות לעיתים קרובות עם מעט מאוד שינה, ובו בזמן מתרחשים בגופן שינויים גופניים גדולים.

יש אנשים שמיומנויות ההתמודדות שלהם לקויות. לצערנו, רבים פונים לסמים לא חוקיים או לאלכוהול כדי לנסות לדכא את הרגשות שאינם מצליחים לשלוט בהם בדרך אחרת.

לבסוף, חטא ואשמה יכולים לעורר דיכאון או להחמירו. אנו רואים זאת בחיי דוד ושאול. (ראו תהילים פרק 32) אין פירוש הדבר שכל דיכאון נובע מחטא — רחוק מזה — אבל יש להתמודד עם החטא ולחזור בתשובה עליו כדי להתקדם.

כהערת אגב, אציין שמניסיוני, אנשים הסובלים מדיכאון עמוק מתמודדים לעיתים קרובות עם רגשות אשמה איומים. הם אפילו אינם יודעים איזה חטא ייתכן שחטאו; הם רק בטוחים שאלוהים כועס עליהם ושבוודאי עשו משהו לא בסדר. טיפול בדיכאון יסייע בקשיים הנוגעים לביטחון בישועה שאנשים אלה נוטים להתמודד איתם.

הדבר משאיר אותנו עם השאלה כיצד לעזור למי שמתמודד עם מחשבות כאלה.

הקשבה

הקשבה היא כלי רב־עוצמה לעזרה לאחרים. הקשיבו באופן פעיל ובלי להתפרץ כדי לקטוע חשיבה שלילית.

ייתכן שתוכלו לראות שלא הכול נורא ושיש הרבה טוב בעולם. העובדה שהם אינם רואים זאת קשורה יותר להלך רוחם מאשר לחומרת המצב בפועל. אדם המתמודד עם דיכאון עשוי לדעת שיש בעולם אנשים שמצבם גרוע יותר, אבל לא ממש עוזר לו כשמציינים זאת בפניו.

עודדו

עידוד יכול להיות פשוט אמירת הדברים הטובים שאתם רואים בחיי האדם המתמודד עם הקושי. זה משהו שכולנו זקוקים ליותר ממנו.

מעבר לכך, עלינו לעודד אנשים לעשות דברים שייטיבו עם בריאותם. הם צריכים לצאת מהבית, לנסות להתעמל ולהשתדל לאכול בריא. נוכל לעזור להם להשתפר בכל התחומים הללו. (ראו גלטים 6:2)

התפללו

…תפילתו הנמרצת ורבת־העוצמה של אדם צדיק מועילה מאוד –יעקב 5:16.

אנשים אלה צריכים שמישהו יתפלל איתם. הם צריכים שמישהו יתפלל עבורם. ישוע מבקש שנתפלל בסתר, אבל גם מעודד מאוד לאדם שמתמודד עם קושי לשמוע אחרים מתפללים עבורו. הדבר עוזר לו לדעת שיש אנשים רבים המחזקים אותו בתמיכתם באמצעות תפילה.

היו מוכנים להיות היוזמים

לאנשים עם דיכאון יש מעט מאוד אנרגיה. מעבר לכך, הם אינם רואים את עצמם כבעלי ערך — לפחות לא במידה שתגרום למישהו אחר לרצות לבלות איתם. הם לא יתקשרו ולא ישלחו הודעות, ובוודאי לא יקבעו מפגש לארוחת צהריים או זמן תפילה.

למרות שהם משתוקקים לכל הדברים הללו, קשה להם מאוד לעשות את הצעד הראשון ולפנות לאחרים. לכן מוטל על שאר האנשים להיות מוכנים לעשות את הדברים האלה.

אל תמהרו להסיק מסקנות

אנו מכירים את סיפור חבריו של איוב. הם באו לראות אותו אחרי שהאסון פקד אותו, ולמראה החורבן שפקד אותו ישבו בדממה ובהלם במשך כמה ימים. כשהחלו לדבר לבסוף, היה זה כדי לשפוט אותו על החטא הנורא שהניחו שחטא.

אין זה פסול לשאול על חטא, אבל פעמים רבות הדיכאון אינו קשור לחטא. התמקדות בחטא מוקדם מדי, או מתוך הנחה שהוא קיים, רק תיצור חיץ שיקטין את הסיכוי שתוכלו לעזור לאדם למצוא ריפוי.

ומה אם אתה האדם המתמודד עם דיכאון? כיצד עליך להתמודד איתו, ומה יכול לעזור?

טפל בבעיות בשלב מוקדם

לכולנו יש רגעים שבהם אנחנו לחוצים ומיואשים מאוד. בתחום הרפואה אנו משתמשים במונחים כמו “שחיקה” ו“תשישות חמלה” כשאנשים מתחילים להתקדם בכיוון הלא נכון. קשיים אלה באים לידי ביטוי כשאנחנו קצרי רוח כלפי הסובבים אותנו, כשאנחנו עייפים רוב הזמן או כשאנחנו מרגישים מיואשים רוב הזמן. כשאנו רואים שהתסמינים האלה מופיעים, הגיע הזמן לעשות משהו כדי למנוע החמרה.

אולי הצעד הראשון הוא פשוט להכיר במגבלותינו. יש זמנים שבהם פשוט נצטרך לומר לא לפרויקטים בעבודה או אפילו לפעילויות בכנסייה, משום שלא יישאר לנו די זמן למנוחה. תקופות מסוימות בשנה עשויות להיות קשות יותר — רבים מתקשים יותר בחודשי החורף בשל מיעוט אור השמש.

חשוב לצמצם עומס בכל תחום שבו אפשר, כשאנו רואים שאנחנו מתקדמים בכיוון הלא נכון.

אל תשוו

כל אדם שונה. התמקדות באנשים שנראה ש“הכול אצלם מסודר” בזמן שאתה מתקשה אינה עוזרת לך, וככל הנראה תגרום לך להרגיש רע יותר.

התמודדות עם ייאוש אינה אומרת שאינך נוצרי או שאלוהים ויתר עליך. היא אומרת שאתה בן אדם החי בעולם שנפל בחטא. אינך רוצה להמשיך לחיות ברוח מדוכאת, אך גם אינך צריך להאמין שאתה היחיד שהתמודד עם זה. (ראו קורינתים ב' 10:12)

התעמלות

פעילות אירובית חשובה מאוד להעלאת רמות החומרים הכימיים במוח הקשורים לדיכאון. לא ממש משנה איזה סוג של פעילות אתה עושה. מה שחשוב הוא שהיא תעלה את קצב הלב שלך ב־25 עד 30 אחוז מעל קצב הלב הבסיסי שלך.

קשה להתעמל גם כשאינך מתמודד עם דיכאון. זה קשה במיוחד כשאתה עייף ומרגיש מדוכדך.

בלה עם אנשים מעודדים

אנשים זקוקים לקהילה. כשאנו מתמודדים עם תחושות דיכאון, אנו זקוקים מאוד לאנשים סביבנו שירוממו את רוחנו, יתפללו איתנו ויעודדו אותנו. איש מאיתנו אינו מרוויח משהייה ממושכת לבד. (ראו משלי 27:17)

טפל בחטא

חטא יכול לגרום לתפילה להרגיש בלתי יעילה. אין זה אומר שעצם הווידוי על חטאים יעלים פתאום את הדיכאון של מישהו, אבל זה חלק חשוב בדרך לריפוי. התוודו על חטאיכם זה בפני זה, והתפללו זה למען זה כדי שתירפאו… –יעקב 5:16.

היה מוכן לקחת תרופות

לא כולם זקוקים לתרופות. התקווה היא שאם תעשה את הדברים הנכונים (המועילים), שחלקם נמנו לעיל, תוכל למנוע מהמצב להחמיר עד שתזדקק לעזרה רפואית. אבל יש מצבים רבים שבהם אדם פשוט צריך להתחיל ליטול תרופה כלשהי כדי שתסייע לו בכמה דרכים: לישון, להרגיע מוח עייף שאינו מפסיק לפעול, להקהות את הכאב הרגשי וכדומה.

אנשים הסובלים מדיכאון חמור דיו עלולים לסכן את עצמם. ייתכן שאפילו לא יהיו מסוגלים כלל להיעזר בייעוץ או בכל אחד מהטיפולים הלא־רפואיים האחרים ברגשות אלה. אנשים אלה באמת צריכים להתחיל טיפול תרופתי, במטרה להפסיק בהמשך את נטילת התרופות, כאשר חשיבתם תהיה צלולה מספיק כדי להמשיך בדרך הנכונה.

לצערנו, נראה שהתועלת של תרופות אלו קצרת מועד. שימוש ארוך טווח בנוגדי דיכאון אכן אינו נראה כמשפר את איכות החיים של מטופלים רבים. מחקר שנערך לאחרונה בחן מטופלים שנטלו נוגדי דיכאון והשווה אותם למי שלא נטלו אותם, ומצא בשתי הקבוצות רמות דומות של איכות חיים הקשורה לבריאות. במילים אחרות, בהשוואה בין שתי קבוצות של מטופלים מדוכאים, שאחת מהן נטלה תרופות והאחרת לא, לאחר תקופה מסוימת (כשישה חודשים) כבר לא נצפו הבדלים ברמות הדיכאון שלהן. לכן, אף שתרופות אלה עשויות לסייע בייצוב אדם הסובל מדיכאון חמור, לאחר זמן מה ה“עזרה” הרפואית בפועל של התרופה מתחילה להצטמצם. התקווה היא שעד אז האדם יהיה יציב מספיק כדי שאפשר יהיה להפחית את המינון בהדרגה ובבטחה עד להפסקת התרופה.

לאור זאת, חשוב מאוד לעשות דברים נוספים מלבד נטילת תרופות בניסיון לשפר את המצב.

המשך גם כשאתה מרגיש טוב יותר

לעיתים קרובות, כשאדם מתמודד עם בעיה רפואית, הוא משנה במודע את תזונתו ואת אורח חייו כדי לשפר את מצבו. הבעיה היא שכאשר התסמינים משתפרים, הנטייה היא לחזור לדפוסי האכילה וההתנהגות הישנים.

אם התמודדת עם דיכאון בעבר, חשוב שתמשיך בדרך של בחירות בריאות. התעמל בקביעות, אכול ארוחות בריאות, נהל את רמת הלחץ שלך (ככל יכולתך), אל תעמיס יותר מדי על לוח הזמנים שלך, ועשה מאמץ מודע להיפגש בקביעות עם חברים יראי אלוהים לזמני תפילה ותמיכה.

מעת לעת הערך את מצבך. אם אתה מתקשה, ברר מה תשנה כדי לשפר את המצב.

דיכאון נפוץ מאוד בחברה שלנו ובכנסיות שלנו. אנו יכולים לגבור עליו לבד, אבל בעזרת אלוהים ובתמיכת אחים ואחיות נוצרים נוכל להתקדם.

ייתכן שלא תהיה מאושר עד מאוד כל הזמן, אבל בחסד אלוהים תהיה שמחת ה׳ בליבך גם בימים המלחיצים ביותר.

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0165032717308819?via%3Dihub
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5430071/
https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0265928