משה רעה את צאן יתרו חותנו, כוהן מדין; הוא הוביל את הצאן אל אחורי המדבר והגיע אל הר האלוהים, אל חורב – שמות ג:א.
אחורי המדבר נתפסים זה זמן רב כבית הספר של אלוהים, שבו לימד רבים מעבדיו, ובראשם משה. בשיא כוחו, בגיל ארבעים, הוא מצא את עצמו …מלומד בכל חוכמת המצרים ורב־כוח בדבריו ובמעשיו. וכשמלאו לו ארבעים שנה, עלה בליבו לבקר את אחיו בני ישראל – מעשי השליחים ז:כב–כג.
אין לי ספק שאלוהים יכול להשתמש באנשים בעלי כישורים, יכולת והכשרה נרחבים, והוא אכן עושה זאת, אך מנהיגות רוחנית דורשת מרכיב שאינו נובע מעשייה, מהשגה ומהישגים. לעיתים קרובות בעוכריו של האדם הנלהב עומדים ביטחון מועט מדי באלוהים וביטחון רב מדי בבשר. בגאווה ובחוסר המנוחה האלה אין מטפלים בסמינר להכשרת אנשי דת, ובדרך כלל גם שירות מסור וערני אינו עוקר אותם. אצל רבים מעבדיו של אלוהים הם נעקרים מן הנפש על אדמת חולות שוממים. השטח הצחיח והנטוש הזה, שנראה ריק מחיים ומפרי, הוא המקום שבו משרתים רבים לומדים להניח את פניהם בעפר ולהיכנע למה שעשוי להיראות כחוסר פעילות, חוסר פריון ודחייה.
אפשר לחלק את חיי משה לשלוש תקופות. את ארבעים שנותיו הראשונות בילה בלימוד חוכמת מצרים, את ארבעים השנים הבאות כרועה במדין, ואת ארבעים השנים האחרונות כרועה ישראל. אפשר לדמיין שהשליש הראשון של מסעו היה מלא בפעילות אדירה, בהתקדמות ובהישגים. ללא ספק חזרו וסיפרו לו שעם לידתו …היה יפה עד מאוד, וגודל בבית אביו במשך שלושה חודשים – מעשי השליחים ז:כ.
הצלתו הניסית מן הנהר בידי בת פרעה הייתה יכולה לאשש שהוא נועד להיות כלי בתוכניתו האלוהית של אלוהים. כמי שעמד במרכז תשומת הלב הלאומית, בהחלט מובן כיצד האיש הזה, ש…היה רב־כוח בדבריו ובמעשיו – מעשי השליחים ז:כב, היה גדוש ביטחון עצמי ביכולתו למלא את מצוות אלוהים.
באמות המידה של ימינו, משה היה נחשב למועמד האידיאלי להנהגת הקהילה. הוא היה כשיר מכל בחינה. הוא עלה על בני עמו בהשכלתו, וניחן במשאבים טבעיים, כלכליים ורוחניים מעל לממוצע. הוא יצא מ"אוניברסיטת" מצרים כאיש רב־כוח בדבר ובמעשה, והייתה בחייו קריאה ברורה מאלוהים. הוא היה אדם שמרן שבחר …לסבול עם עם אלוהים, ולא ליהנות מתענוגות החטא לזמן קצר – העברים יא:כה.
ובכל זאת, על אף כל כישוריו המרשימים, עדיין חסר לו הנחוץ לעבודה שאלוהים קרא לו לעשות. לכן אלוהים הוביל אותו, כיאה למטרתו, אל ארץ מדין כדי לרשום אותו לבית ספר נוסף, שבו ייזון מעשבי המרור של אכזבה ודחייה, אלמוניות ובדידות, וחלומות וכמיהות שלא התגשמו. קודם לכן שאף להזדהות מרצונו עם עם אלוהים, אך פרק זה בחייו נכפה עליו.
מן המסופר בספר שמות אנו למדים שהשליש האחרון של חייו היה רווי מעורבות מורכבת ושירות רוחני נרחב. אף שסיפור היציאה ממצרים מרתק לקריאה ומספק תובנות עמוקות, רובנו אינם יכולים באמת להזדהות עם משה האדיר ועם שותפותו הדינמית עם אלוהים. דווקא בארבעים השנים האמצעיות של חייו, שבהן לא התרחש דבר בולט, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם. אף שרק כמה עשרות פסוקים מתארים את ארבעת העשורים הללו בחייו, אנו מניחים שהייתה זו הכשרה יסודית שחרתה בו סבלנות עצומה, חשבון נפש, ואולי גם מידה של תסכול.
עבורנו, זו תקופה שבה חולות הזמן הצחיחים שסביבנו אינם נראים כמניבים דבר פורה יותר מחשיפת ליבנו היבש והנוקשה — מצומק ושחוק מתוצאות כישלונותינו וחטאי העבר שלנו. בזמנים כאלה אמונתנו עלולה להתערער; לא שאנו מאשימים את אלוהים בנסיבותינו, אלא שאנו עלולים להתחיל לראות את חיינו כחסרי תועלת, ואת כל יום כזהה לקודמו. אולי אנו מתחילים להסתובב בקהות חושים וללא חזון — בתוך ערפל של דיכאון רוחני — בעודנו מגששים בחיפוש אחר עידוד ותזכורת לכך שאלוהים לא שכח אותנו. לפעמים אפילו נדמה שתפילותינו פוגעות בתקרה וניתזות בחזרה, צוחקות ומשקרות לנו בלעג קודר שתם תפקידנו המועיל במלכות אלוהים. בתקופות ממושכות של ניסיונות ומבחנים אנו עלולים להרגיש נטושים. אנו אף עלולים לדמיין שאלוהים פנה נגדנו. אנו מביטים לשמיים ושואלים: "למה, אדוני?" לעולם לא נחווה דחייה ונטישה במידה שבה חווה אותן האדון ישוע, אך כשאנו חווים אותן בעולמנו הקטן והפעוט, נדמה שהן מרוקנות אותנו מכל כוחנו ומרצנו הרוחניים. אנו חושבים… אם האדון ידרוש מאיתנו ארבעים שנה כאלה, לא יישאר לנו זמן בחיינו להפיק תועלת ממה שלמדנו. אך התזמון של אלוהים מושלם. לפיכך ראוי שלא נעסוק כל כך במשך הכשרתנו, אלא נכיר היטב את המסר ממדין. יש הסופגים את מכותיה המרות של מדין ונסוגים לעמוד בציניות מן הצד, אך עלינו לנער מעלינו את אבק המדבר ולקום מתוך הבנה של…
מטרת אלוהים
לאלוהים יש מטרה לכל פרט בחיינו. ייתכן שישתול אותנו במצב קשה כדי לעצב בנו ייעוד חדש. בבדידותו במדין למד משה על גאוותו, ביטחונו העצמי, חוסר אמונתו והאיוולת הגמורה שידיו שלו היו שותפות לה. כאן, במדין שלו, היה לבדו ובכל זאת לא לבדו; קדושים רבים אחרים הצטרפו אליו שם. בני יעקב ואשת פוטיפר שלחו לשם משרת נמרץ נוסף — יוסף. זעמו הפראי של מלך קנאי שלח לשם נגן נבל צעיר ומוכשר. אפילו מלך זקן וכסיל שסירב ללמוד מצא את עצמו במדבר, אוכל עשב כשור, עד שהתנער מגאוותו.
לאורך דפי ההיסטוריה הבינו קדושים לאין ספור כי 'ככל שהעמק היה חשוך יותר, כך למדתי יותר להתפלל'. הם מגיעים אל סף היום החדש גדושי התלהבות שופעת, אך עד מהרה מופשטים מכול בתהליך של שינוי צורה, ולבסוף יוצאים כשאין בידיהם אלא מטה אלוהים. חלפו הימים שבהם מיהרו לדבר, מיהרו לפעול ואיחרו לשמוע. במדין לומד התלמיד להעביר את מוקד תשומת ליבו מ"אעשה דברים גדולים למען אלוהים" ל"מה תרצה שאעשה?"
כשהוא רועד ונדהם אמר: אדוני, מה תרצה שאעשה? והאדון אמר לו: קום ולך אל העיר, ושם ייאמר לך מה עליך לעשות – מעשי השליחים ט:ו. לבאים החדשים למדין יש תשובות רבות, אך רובן כרוכות במחזה במערכה אחת שבו העצמי הוא הדמות הראשית. הבוגרים יוצאים שקטים ורציניים, שכן עברו את התהליך המפרך של הפרדת הבשר מן הרוח, שהושג באמצעות…
הטיהור שמחולל אלוהים
מצרף נועד לכסף וכור לזהב, אך ה' בוחן את הלבבות – משלי יז:ג. כשעבר משה בשערי מדין, המראה הראשון שאלוהים הציב לנגד עיניו היה עוול ליד באר. לכוהן מדין היו שבע בנות… – שמות ב:טז, וחבורת רועים גסי רוח גירשה אותן. אך משה הוכשר היטב בכל היבט של שלטון בעלי ההון במצרים, הכשרה שהייתה כוללת את כל תחומי המומחיות הצבאית וכישורי המנהיגות הארציים. לכן, כשנחלץ לעזרת הרועות חסרות הישע, היו לו בהחלט היכולות הדרושות לכך. בנות כוהן מדין העריכו את העזרה וסיפרו לאביהן כי …איש מצרי הציל אותנו מיד הרועים, וגם שאב לנו די מים והשקה את הצאן – שמות ב:יט. כששמע אביהן, רעואל, את הסיפור, התרשם כל כך עד שהעניק למשה קבלת פנים, עבודה ואישה… הכול בפסוק אחד. – ראו שמות ב:כא.
…אתם יודעים שמי שנחשבים לשליטי הגויים שולטים בהם, וגדוליהם מפעילים עליהם סמכות – מרקוס י:מב. אף שחתירתו של משה לצדק אולי הייתה נעלה, גישתו הייתה פשוט כגישת הגויים. זו עשויה להתאים לקביעת סדרי הכוח בלול תרנגולות, אך היא נידונה לכישלון בהנהגת עם אלוהים. אבל… מי שרוצה להיות גדול ביניכם יהיה משרתכם, ומי מכם שרוצה להיות הראשון יהיה עבד לכול – מרקוס י:מג–מד.
תורה זו הייתה זרה למצרים וגם למשה. אנשים טובים ומוכשרים רבים יכולים לנהל עסק בהצלחה באמצעות סמכות כשל הגויים, אך לעיתים רחוקות הדבר מצליח בביתם, ובקהילה הוא חסר תועלת אף יותר. לכן העביר אלוהים את הכלי שבחר בו מן המלוכה אל הפרולטריון (מעמד הפועלים), כמעט בן לילה. אז ניתנת לו עבודה שהאנשים שהכשירו אותו תיעבו — …כי כל רועה צאן הוא תועבה בעיני המצרים – בראשית מו:לד. מצרף זה לא נועד רק ללמד אותנו לקח נחוץ מאוד, אלא להנחות אותנו אל…
דאגתו של אלוהים לצרכינו
את הענווים ידריך במשפט, ואת הענווים ילמד את דרכו – תהלים כה:ט. אלוהים לעולם לא ינטוש אותנו באחורי המדבר; תחת זאת, הוא מתאים את נסיבות חיינו כדי להביא אותנו אל מלואו. אם נתנגד לפיתוי לאמץ גישה של כעס, יוכל אלוהים ללמד אותנו את דרכיו. אך בעיני משה המצב נראה כך שהכוונה אלוהית הייתה הדבר האחרון שהיה מעלה בדעתו שמתרחש.
מתרחש…? נדמה שדבר לא התרחש. השבועות התמוססו לחודשים, החודשים לשנים, והשנים לעשורים, וכל אותו זמן נשאר משה המוכשר רועה שאינו מממש את יכולותיו. אחד הדברים הקשים ביותר שאנו מתמודדים איתם הוא "המתנה". כמעט כל נוצרי יעמוד בפני תקופה ארוכה של צרות, ונאמר לנו: …אל תתפלאו על הניסיון הלוהט שבא לבחון אתכם, כאילו קרה לכם דבר מוזר – פטרוס א ד:יב. אך אל לנו לשפוט את אמצעיו של אלוהים לפי תפיסתנו החלשה, שכן בינתיים פעולתה הנפלאה של ההמתנה מכינה אותנו לקראת…
הקידום שמעניק אלוהים
38, 39, … 40 שנה. לך אפוא עכשיו, ואשלח אותך אל פרעה, כדי שתוציא את עמי בני ישראל ממצרים – שמות ג:י.
אולי אלוהים מוקסם מן המספר ארבעים, אך סביר יותר שזה היה הזמן שנדרש למשה להגיע למצב של השלמה וכניעה. הערכתו העצמית כבתה לחלוטין, והוא שואל בענווה: …מי אני שאלך אל פרעה ושאוציא את בני ישראל ממצרים? – שמות ג:יא.
משה לא היה כשיר פחות משהיה ארבעים שנה קודם לכן, אך יומרתו התאדתה בחום שמש המדבר. הניסיון שצבר בשטחי המרעה הקשים עם הכבשים העקשניות הביא אותו להבנה שזו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית. אך שום קריאה שאלוהים מייעד לאדם אינה ניתנת בנפרד מ…
הבטחתו של אלוהים
…בוודאי אהיה איתך; וזה יהיה לך האות שאני שלחתי אותך: כאשר תוציא את העם ממצרים, תעבדו את אלוהים על ההר הזה – שמות ג:יב.
אין זה אומר שמשה הגיע לשלמות, שכן אנו מוצאים אותו מעורר את כעסו של אלוהים כבר בפרק הבא — וכעסו של ה' התלקח על משה… – שמות ד:יד. וזמן קצר לאחר מכן הוא שוב ניצב ישירות בנתיב חרבו של אלוהים — ובדרך, במקום הלינה, פגש אותו ה' וביקש להמית אותו – שמות ד:כד. ובכל זאת, אף שהכלי שלו עדיין עשוי חרס, הוא עבר צריפה שהכינה אותו לשירות האדון; וגם עבורנו, אלוהים לא יבטל את הבטחותיו לנוכח רוחות גחמותינו. כך הטיל "אהיה אשר אהיה" הגדול – ראו שמות ג:יד, על כתפיים אנושיות את המשימה העצומה והנצחית של הנהגת עמו. אך אין לבצע את השליחות הזאת ללא…
כוחו של אלוהים
מה היה הזיכוך האמיתי שחל במשה בזמן שהותו במדבר? אנו מבחינים בנכונותו הפזיזה להניף את החרב לפני בואו, אך בצאתו נשא בידו רק מטה. בחרב גבר על פוגע מצרי, אך במטה גבר על כל כוחות מצרים. מטה אלוהים הוציא מים במדבר. היה זה מטה אלוהים שכאשר הורם בידיים חלשות, הבטיח את הניצחון על עמלק. מהו מטה אלוהים? לפני ימיו במדין כמעט לא ידע על קיומו. ארבעים שנה אחר כך כמעט אין סצנה שהוא נעדר ממנה.
המטה הוא כוחו של אלוהים לישועה. הוא חוכמת אלוהים, אמת אלוהים, עדות אלוהים, אך יותר מכול הוא ייסורו המחנך של אלוהים. בלעדיו האדם אינו מקבל את אהבת אלוהים ואינו מבין אותה, שכן בלעדיו האדם אינו מחובר לאלוהים. כי את מי שהאדון אוהב הוא מייסר, והוא מלקה כל בן שהוא מקבל. אם אתם עומדים בייסור, אלוהים נוהג בכם כבבנים; שהרי איזה בן אין אביו מייסר אותו? אך אם אינכם מקבלים את הייסור שכולם שותפים לו, הרי אתם ילדים לא חוקיים ולא בנים – העברים יב:ו–ח.
אותו משה, שבעבר היה מוכן להפעיל שלטון (סמכות כשל הגויים) על עם אלוהים, מוצא את עצמו כעת מתחנן לאלוהים ועוצר את זעמו כדי שלא ישמיד אותם. האנשים שהאשימו את משה שהוציא אותם כדי להרוג אותם, ובשלב מסוים אף היו מוכנים לסקול אותו, עומדים כעת במרכז ליבו ואהבתו, אף שהם הסיבה לכישלונו להיכנס לארץ המובטחת. זו אהבת המשיח. אך היכן לומדים זאת אם לא תחת מטה אלוהים, באחורי המדבר, בצינוקים המצריים, במערות עדולם, במצוקות ערב ובבדידות הדוממת של ההמתנה בצד, שאליה קבע אלוהים שרבים מבני עמו ילכו, עד שילמדו …ללמוד ממני, כי אני עניו ושפל רוח, ותמצאו מנוחה לנפשותיכם – מתי יא:כט. ודאי שם רכש משה את האופי שבזכותו הוא מוכר לחוקר המקרא כאדם העניו ביותר שהלך על פני האדמה. ודאי אין עלי אדמות מקום מנוגד יותר ללימוד הדבר מאשר בית הספר של הסבל.
וכך גם אנו נשהה כאן, כדי ש…נדע אותו ואת כוח תחייתו ואת השותפות בסבלותיו, ונדמה לו במותו – פיליפים ג:י.
