״גבירתי, אני מודה לך מאוד על חיבתך ועל טוב לבך כלפיי, אך מסרתי את עצמי כליל לאלוהים כדי להיות ידידו, ובכך אני מקווה לחיות ולמות״ — כך נשמעו דבריו הבוטחים, מלאי האמונה, של ז׳אק ״ז׳אק״ (הצורה הצרפתית של השם הגברי יעקב או ג׳יימס).
בשנת 1550 השתוללה באירופה רדיפה עזה. בשל הצהרת אמונתם בישוע המשיח, גברים, נשים ואפילו ילדים נחטפו מבתיהם וממקומות התכנסותם והושלכו לתאי צינוק אפלים וקרים בטירות שבאזור. בין האסירים הללו מצא את עצמו ז׳אק דוסי בן החמש־עשרה כלוא בליוורדן שבהולנד, בגלל אמיתות הבשורה. אף שהיה רק בן חמש־עשרה, הוא נודע בעדותו הישרה ובידיעתו את כתבי הקודש, והביא כבוד לאלוהים בכוח הרוח.
הלורד והליידי פריסלנד, לצד אצילים וגבירות רבים, התכנסו באולמות המלכותיים בליוורדן. שיחתם נסבה על ״הכופרים הבפטיסטים״ שמילאו את הארץ.
״הכניסו את הנער הצעיר ההוא, ז׳אק. ודאי הכפירה הזאת עוד לא טימאה אותו יותר מדי.״
הביאו אותו לחקירה. הלורד פריסלנד אמר מילים מעטות בלבד ונראה שמיהר לסיים. לא היה לו זמן לשיחה הזאת על דת, בפרט כשאורחים המתינו לבידור מהנה יותר. אולם הליידי פריסלנד נראתה מלאת חמלה כלפי הנער הזה, שהיה כבול באכזריות בצינוק.
״למה אתה בכלא? אתה רק נער. מה הביא אותך לכאן?״ שאלה.
ז׳אק השיב: ״תפסו אותי והשליכו אותי לכלא רק מפני שאני מאמין בישוע המשיח. אני דבק בו לבדו ולא אנטוש אותו.״
שאלה אותו הגבירה המלכותית: ״ודאי אינך אחד מאותם כופרים שהטבילו את עצמם מחדש וביצעו כל כך הרבה מעשי רשע בארצנו? אומרים שהם מפוזרים בגלל אמונתם ומתפארים בכך שהם כנסיית האלוהים. אבל הם עם רשע ומורד ומעוררים מהומות גדולות בארץ.״
״גבירתי, איני מכיר שום עם מורד, וגם איני נמנה עם אנשיו,״ השיב ז׳אק. ״אך לפי תורת כתבי הקודש, היינו מעדיפים לסייע לאויבינו. אם הם רעבים וצמאים, אנו מברכים אותם במזון ובמשקה. לעולם איננו משיבים להם נקם או באלימות, כפי שאנו קוראים במתי ה׳ 39.״
״אילו היית בעמדת כוח, היה מתברר אם היית מסייע לאויביך,״ לעג אחד האצילים.
ז׳אק השיב: ״לא, אדוני, אילו הותר לנו להתנגד לרשע בחרב בשר ודם, לעולם לא הייתי עושה זאת.״
״אני יודעת שיש ביניכם כתות מרושעות מאוד והורגות את האנשים. הם חולקים את רכושם ואת נשותיהם,״ אמרה הליידי פריסלנד.
״לא,״ השיב ז׳אק. ״מייחסים לנו את המעשים הרעים האלה שלא בצדק. מאשימים אותנו ברשע על לא עוול בכפנו, כדי שיהיה אפשר לרדוף אותנו. אבל כפי שנלמד במתי ה׳ 11, עלינו לסבול את כל זה ולשאת אותו בסבלנות.״
״האם לא אנשיכם הם שנטלו נשק בבושת פנים נגד השלטון באמסטרדם ובמינסטר?״ שאלה הליידי פריסלנד.
״לא, גבירתי, איננו מהם,״ השיב ז׳אק. ״האנשים ההם שגו שגיאה חמורה. אנו רואים בתורת השטן התנגדות לשלטונות בחרב ובאלימות. היינו מעדיפים בהרבה לסבול רדיפות ומוות מידי השלטונות.״
״ובכל זאת, רואים בך אחד מהם, כי גם אתה מעורר מהומה בארץ,״ התעקשה הגבירה המלכותית. ״אולם אני מאמינה למה שאתה אומר על אנשי מינסטר.״
״אך גבירתי, האם איננו קוראים על כך במעשי השליחים כ״ד 5, איך אנשים רשעים דיברו רעות אפילו על השליחים עצמם ועל כל חבורת הנוצרים?״ השיב ז׳אק. ״האם לא ביקשו אנשים רשעים להסית את השלטונות לנקום בנוצרים, אף שכל הדברים היו שקר?״
הליידי פריסלנד לא ענתה, אלא מיהרה להסיט את השיחה לנושא אחר. ״האם אתה מאמין שכל מי שאינו נטבל בדרך שלכם נידון לאבדון?״ שאלה.
״לא, גבירתי,״ השיב ז׳אק. ״המשפט על אנשים אחרים נתון לאלוהים לבדו, והוא יגמול לכל אחד לפי מעשיו. הדבר נאמר בבירור במקומות רבים בכתבי הקודש. יתר על כן, למים אין כוח לטהר אותנו מן החטא, כפי שנאמר בפטרוס הראשונה ג׳ 21, אלא הם רק סימן לציות שלם.״
״האם אתה עדיין יכול לחטוא אחרי שנטבלת?״ שאלה הליידי פריסלנד.
״כן, גבירתי, הדבר ברור מדברי פאולוס ברומים ז׳ 18,״ השיב ז׳אק. ״אנו עדיין לבושים בגוף חלש וחוטא, וחוטאים בדברים רבים. אך עלינו לצלוב ולהמית תמיד את הבשר, ולא לעשות או לממש את מעשי הבשר. אם לא נעשה זאת, צדקת האלוהים תרשיע אותנו למוות עולם.״
הליידי פריסלנד החלה להתרגז. ״למה אינך מקשיב לאינקוויזיטור של הכנסייה?״ תבעה לדעת.
ז׳אק השיב: ״גבירתי, מפני שלא אקבל את תורתו, אלא אם יוכיח לי תחילה בבירור שהיא תואמת בכל פרט לדבר אלוהים. אחרת הוא עמל לשווא. אמונתי מיוסדת אך ורק על דבר האלוהים הטהור. באשר לנוהג של הטבלת תינוקות, אני מפריך את טענתו בהיגיון, שכן אין זה ציווי של האל הכול יכול, אלא המצאה אנושית. לתינוקות אין שמץ ידע או הבחנה בדבר הנדרש לטבילה. אך המשיח, באהבתו לתמימים כאלה, הבטיח להם בחסד את מלכות האלוהים, בלי לדרוש טבילה.
״ועוד, גבירתי, אני מוצא שהכנסייה הרומית נגועה בשגיאות רבות אחרות מלבד זו. הם מבקשים להביא את המשיח אל תוך הלחם, או להפוך את הלחם והיין לבשרו ולדמו. איני מאמין בכך, אלא רואה בזה טעות גסה מאין כמוה ואבסורד. אך אני מאמין שהמשיח אכן עלה השמימה ויושב לימין אביו, כפי שאנו מוצאים במרקוס ט״ז 19. אין ישועה בקמח שלהם, במיסה, בכור המצרף או באף אחד מטקסי המתים שלהם. שום דבר מכל ההמצאות האנושיות שלהם, ויש רבות כאלה, אינו מוכר בכתבי הקודש. להפך, אנו קוראים אל אלוהים ומבקשים בו את ישועתנו. ישועתנו אינה בשום יצירה של האדם, כדי שלא נשחית את כבודו של אלוהים עצמו ונייחס אותו לאחד מברואיו.״
בשלב זה קטע ראש העיר, שנכח גם הוא, את דבריו: ״אם כך, אינך מאמין בסקרמנט שהמשיח עצמו כונן?״
״אדוני, פאולוס אומר שהלחם נבצע לזכרו, ושכוס הברכה היא ההתחברות לדם המשיח,״ השיב ז׳אק.
לראש העיר לא היה מה להשיב על כך.
״אני חושבת שזה הדבר הגרוע ביותר אצלכם, שאינכם מטבילים את הילדים,״ הצהירה הליידי פריסלנד. ״כל גרמניה וכל ממלכה רואות במעשיכם כפירה.״
״אכן, נכון שבכל מקום מבזים אותנו, כמו את השליחים,״ השיב ז׳אק. ״אבל איננו מאמינים שילדים שלא נטבלו יאבדו ביום הדין.״
״ילדי היקר,״ אמרה הליידי בתחינה. ״עבור לצדנו, חזור בתשובה, ותצא מן הצרה הזאת. אני מבטיחה לדאוג לשחרורך.״
״גבירתי, אני מודה לך מאוד על חיבתך ועל טוב לבך כלפיי,״ השיב ז׳אק באומץ. ״אבל לא אשנה את אמונתי כדי לרצות בן תמותה, אלא אם הדבר יוכח לי מתוך כתבי הקודש. מסרתי את עצמי כליל לאלוהים כדי להיות ידידו, ובכך אני מקווה לחיות ולמות.״
״בני, אני מרחמת עליך,״ התחננה שוב. ״חזור בך מטבילתך ואל תהיה עקשן כל כך. יהיה זה צער כבד ללבי אם תמות למען העניין הזה, בהיותך ילד צעיר כל כך. אם תחזור בך, אדאג שישחררו אותך ותוכל לשוב הביתה.״
״איני רואה שום פשע בטבילתי. לא הלכתי בעקבות ענייני שלי, אלא בעקבות תקנתו הקדושה של אדוננו ישוע המשיח. לא הצלחתי למצוא דרך טובה יותר אל מלכות האלוהים מלבד דרך הטבילה,״ השיב ז׳אק. ״אני נוטה לבקש את אדוני אלוהיי בכל לבי.״
״הבט בכל האנשים שסביבך. האם אתה מעז להיות יומרני כל כך ולטעון שכולם טועים?״ שאלה הליידי פריסלנד.
״גבירתי,״ השיב ז׳אק. ״בישראל היו ארבע מאות נביאים נגד הנביא מיכיה, והוא לבדו אמר את האמת. בגלל שאמר את האמת, הוא נכלא על לחם ומים. מאוחר יותר, במצוקתו, הבין המלך אחאב שהנביא מיכיה אמר את האמת, אך כבר היה מאוחר מדי. אנו קוראים על כך בדברי הימים ב׳ י״ח.״
לבסוף אמרה הליידי: ״אני מוצאת בך דברים טובים רבים, אך השגיאה הגדולה ביותר שלך היא בטבילתך. בעיניי אין היא נראית כדבר מאלוהים.״
הליידי פריסלנד הורתה להביא את ז׳אק לפניה פעמים רבות. אף שהיה צעיר בשנים, הוא היה בוגר בידיעת ישוע המשיח. הוא בנה את יסודותיו על הצור, ישוע המשיח. בחרב הרוח, שהיא דבר האלוהים, הדף באומץ את כל תחבולותיו הערמומיות של השטן, בין שהיו איומים חמורים רבים ובין שהיו הבטחות מפתות למלכות העולם הזה. שום דבר לא יכול היה להניע אותו לנטוש את המשיח.
שליטי החושך של העולם הזה דנו את ז׳אק למוות. משום כך העיד ואישר את האמונה האמיתית במותו ובדמו, ובחסד זכה בכתר התהילה הנצחית.
כעת נקפוץ קדימה מן המעמד הזה 469 שנים. הזמנים השתנו. גברים, נשים וילדים אינם נזרקים עוד לצינוקים קרים בגלל אמונתם, לפחות לא כאן בצפון אמריקה. אך אויב נפשנו נשאר אותו אויב. אולי אינו מסתובב כאריה שואג, אבל ודאי שהוא בא כמלאך אור.
צעירים יקרים, אולי אינכם מבינים זאת, אך היום אתם עומדים למשפט. אמונתכם ואמונותיכם נבחנות. השטן, בדמותן של גבירות פריסלנד בנות זמננו, חוקר אתכם. בקהל שלה נמצאים האנשים חכמי העולם, הפרוטסטנטים המתקדמים, ואפילו כמה בני זמננו הנושאים את השם האנבפטיסטי.
״למה אתם נראים אדוקים כל כך?״ שואלת הליידי פריסלנד. ״בעידן הזה צריך להשתחרר קצת. איך אתם מצפים לנצח את העולם כשאתם נראים קודרים כל כך?״
אתם הז׳אק של ימינו, אז מה תשובתכם?
הליידי פריסלנד ממשיכה: ״אתם טוענים שאתם חלק מעם נבדל. ובכל זאת, אני רואה אתכם שוקעים בספורט, בציד ובדיג. אני רואה אתכם הולכים בעקבות אופנות. במה אתם שונים מנוצרים אחרים? או אפילו מן העולם, בעצם?״
ז׳אק, האם יש לך אמונות משלך? האם הבחירות שלך משפיעות על הנצח, לך או לאחרים? האם החלטות אורח החיים שלך הן עניין של חיים ומוות מבחינתך?
הליידי פריסלנד מתקרבת בפיתוי ולוחשת: ״מה זה משנה? ההורים שלך מיושנים. כולם עושים את זה היום. אין שום נזק אם עושים את זה רק פעם אחת. למה אתה כזה צדקן?״
ז׳אק, האם התנ״ך נמצא בלבך כפי שהיה בלבו של ז׳אק הקדום? האם אתה מכיר ואוהב את דבר האלוהים? האם תוכל לעמוד בפיתוי?
כעת הליידי פריסלנד באה מכיוון אחר. ״למה אתה חובש כיסוי ראש קטן כזה? מה משמעותו בתרבות של ימינו? שום דבר. נוצרים נאורים נפטרים ממנו בכל מקום. וז׳אק הצעיר, אינך חושב שהנערה שלצדך, שאתה מחזר אחריה, תיראה יפה יותר בלי הכיסוי הזה? זה רק סמל ממילא.״
ז׳אק וז׳קלין, האם תעמדו נאמנים לאלוהים? האם יש לכם תשובה מוכנה?
הגיע הזמן להתבונן ברצינות באמונתכם ובאמונותיכם. ז׳אק, בצעירותו, עמד להיות הכנסייה של מחר בתקופתו. היום אתם ז׳אק. מחר הכנסייה תהיה מורכבת מכם ומכל הז׳אקים והז׳קלינות שסביבכם היום. האם זו כנסייה שאתם רוצים להיות חלק ממנה? האם אתם שבעי רצון ממה שאתם רואים? האם אתם שבעי רצון מאמונתכם וממחויבותכם האישית באורח חייכם? האם הן יחזיקו אתכם מעמד כשיפגעו בכם קרבות החיים הסוערים?
אם כן, צעירי ימינו, האם תקדישו זמן לבחון בכנות את חייכם האישיים לאור דבר האלוהים? אם רוח אלוהים נותנת לכם תשובה של שלום ומנוחה, הללו את האדון. אם לבכם מוטרד או נוקף אתכם בדרך כלשהי, אל תתייאשו. זכרו ש״טובו של אלוהים הוא המוליך אותך לתשובה״ – רומים ב׳ 4.


