הרהורי בוקר מתהילים מ׳

עזרי ומצילי

תהילים מ׳:1 קַוֹּה קִוִּיתִי לַיהוָה וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי. 2 וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי. 3 וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה. 4 אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־שָׂם יְהוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא־פָנָה אֶל־רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב. 5 רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר. 6 זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ. 7 אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָי. 8 לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי. 9 בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא יְהוָה אַתָּה יָדָעְתָּ. 10 צִדְקָתְךָ לֹא־כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וִישׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא־כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב. 11 אַתָּה יְהוָה לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי. 12 כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד־אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא־יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי. 13 רְצֵה יְהוָה לְהַצִּילֵנִי יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. 14 יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי. 15 יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח. 16 יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ. 17 וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל־תְּאַחַר.

בוקר נהדר נפרש לפניי, מושלם ושלו, ללא פגם של כישלון. השמיים בהירים וכחולים. האופק ורוד ורך, ומוסיף לו ערפל קל. הגבעות והעצים הרחוקים נצבעים בכחול כהה באוויר הקריר והמעורפל של הבוקר. הבוקר מצלצל בקולות ציוץ, שריקה ופכפוך של ציפורים. הדשא זוהר במיליוני טיפות טל נוצצות באור הבוקר. האופק הוורוד שמעל הגבעות הכהות והרחוקות הולך ומתחלף בכדור כתום זוהר, שהולך ומתבהר.

אני עומדת ביראת כבוד לפני אלוהים. לבי מתרגש מן היופי הפרוש לפניי. אני מתרגשת גם ממה שאלוהים עשה בחיי, ומהיופי שיצר מתוך האפר.

קַוֹּה קִוִּיתִי לַיהוָה וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי. וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי. אלוהים העלה אותי מבור הייאוש והרפיון. הוא העמיד את רגליי על הסלע, ישוע המשיח, וכונן את דרכיי. הוא יודע אילו תוכניות יש לו עבורי. מחשבותיו ודרכיו גבוהות הרבה יותר משלי.

וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה. אני רוצה שאלוהים יתפאר באמצעות העבודה שעשה ומוסיף לעשות בחיי. רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה אֲדֹנָי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר.

לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ לִבִּי. אכן, שמחתי היא לעשות את רצון אלוהים; לאהוב אותו בכל לבי, נפשי, כוחי ושכלי; לציית למצוותיו מכל הלב.

צִדְקָתְךָ לֹא־כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וִישׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא־כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב. זו ברכה גדולה לנהל שיחות עמוקות ובונות עם אחיי ואחיותיי באמונה, ולשתף יחד במה שהאדון עושה בחיינו. הדבר מחזק מאוד את אמונתי.

אַתָּה אֲדֹנָי לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי. פיתויים ומבחנים קשים הם מציאות של ממש בחיים; המאבק לשמור על לבי בשקידה, המלחמה בגאווה עיקשת והדחף לומר דברים נמהרים מתוך תסכול. רְצֵה אֲדֹנָי לְהַצִּילֵנִי אֲדֹנָי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי.

השמש עלתה מעל הגבעות הרחוקות והנוף הכפרי זוהר עכשיו להפליא. הערפל נסוג אל תוך היערות, והגבעות והעצים הרחוקים, שצבעם היה כחול כהה, החליפו את גלימותיהם בגוונים עזים של ירוק, המשולבים בנגיעות של אדום וחום. טיפות הטל הנוצצות מסנוורות באור השמש הבוהק.

יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל־תְּאַחַר.