„התחדשות”

היום הייתי רוצה להמשיך, ואולי אף להשלים, את הדיון שלנו ברפואה רגנרטיבית. ברצוני לבחון היכן היא עומדת כיום וכיצד נוצרים יכולים לנווט במבוך הטיפולים המורכב. כפי שאולי תזכרו, בגיליון הקודם של כתב העת הזה דנו בכך שרפואה רגנרטיבית היא ניסיונו של האדם ליצור מחדש מערכות איברים. תיארנו את הניסיון להשתמש ברקמות עובריות בשל שיעור הדחייה הנמוך שלהן בקרב האנשים המקבלים אותן. מבחינה רפואית הדבר היה בעייתי, משום ששימוש נרחב בהן היה מצריך כמויות גדולות של עוברים שהופלו. בהמשך נחקרו תאי גזע עובריים לעומק. במקרה זה מנתחים עוברים — בני אדם שזה עתה נוצרו ונמצאים בשלבים המוקדמים ביותר של חייהם — ולוקחים מהם תאי גזע.

חשבו על תאי גזע כעל מבוגרים עצלים ולא־בוגרים, החיים במרתף של הוריהם, חסרי כיוון ואינם יודעים מה הם רוצים לעשות בחייהם. בעזרת מעט עידוד והכוונה הם יכולים סוף־סוף למצוא את דרכם, לרכוש מיומנות ייחודית ולמלא תפקיד חשוב בחיים. בדומה לכך, מדענים גילו דרכים "לתכנת" את תאי הגזע האלה, "לעודד" אותם להתמיין לסוגי תאים ייחודיים, כגון תאי עצב, תאי לב, תאי דם ותאים מייצרי אינסולין. לאחר מכן אפשר לגדל את התאים האלה במעבדה ולהשתמש בהם לתיקון הרקמה החולה או הפגועה, או להחלפתה.

אולם "לקיחת" תאי גזע מעוברים מביאה להשמדתו של העובר. ברור מדוע הדבר בעייתי עבור נוצרים, היודעים שאחד משבעת הדברים שהאדון אומר שהם תועבה הוא …ידיים שופכות דם נקי – משלי ו׳:17. נוסף על כך, הדיבר השישי מצווה: לא תרצח – שמות כ׳:13. מכיוון שהקהילה המדעית הכירה בהתנגדויות האלה, הופעל לחץ למצוא חלופה.

השליח פאולוס אומר: לא באה עליכם שום נסיון, מלבד נסיון אנושי; ואלוהים נאמן, ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא יחד עם הנסיון יכין גם דרך להימלט ממנו, כדי שתוכלו לעמוד בו – הראשונה אל הקורינתים י׳:13. דבריו נכונים היום כפי שהיו לפני 2000 שנה. נוצרים סובלים ממחלות לא פחות מבני אדם שאינם נוצרים, אך הרפואה המודרנית עלולה להציב בפניהם את "הפיתוי" לקבל טיפול והקלה ממחלה או מפציעה, אף שהטיפול אינו מוסרי. אבל אלוהים נאמן, והדרך שהוא מספק להימלטות היא כפולה. בראש ובראשונה, הוא נתן את בנו לשאת את עולנו. אל הרופא הגדול הזה עלינו לפנות תמיד תחילה.

במקרה של טיפולים בתאי גזע, התגלה שתאי הגזע הלא־בוגרים האלה אינם מצויים רק בעוברים אנושיים, אלא גם בכל בני האדם, מתינוקות ועד מבוגרים. ייתכן שזוהי ה"הימלטות" הגופנית עבור ילדיו הנאמנים. אפשר לגדל את תאי הגזע הלא־בוגרים האלה (המופקים בדרך כלל מרקמת השומן או ממח העצם של המטופל), להרבות אותם בתרבית ולהשתמש בהם באותה מידה שבה משתמשים בתאי גזע עובריים. מתברר ש"תאי גזע בוגרים" היו למעשה יעילים יותר מבחינה קלינית, משום שהם "מותאמים אישית" לכל אדם, ומשום שהם מגיעים מגופו שלו; לכן בעיית הדחייה כמעט אינה קיימת.

נמצא שגם תאי גזע מחבל הטבור מועילים, במיוחד בטיפולים בעצמות ובסחוס. כפי שהיו מכשולים שיש להתגבר עליהם בשימוש בתאי גזע עובריים, כך יש בעיות בפיתוח טיפולים באמצעות תאי גזע בוגרים או תאי גזע מחבל הטבור. חשבו שוב על תא גזע כמבוגר לא־בוגר ועצל. עצם העובדה שהוא "מבלה" עם נגר־אומן לא תהפוך אותו לנגר־אומן, אם כל מה שהוא עושה הוא לחפש בידור בטלפון הנייד שלו. תאי גזע, כמו שוליה, זקוקים להכשרה אינטנסיבית וממוקדת ולהכוונה כדי להפוך למומחים בתחום התמחותם הנבחר. לימוד הדרך להפעיל את ה"מתגים" האלה הוא אולי אחד האתגרים הגדולים ביותר. הרעיון העיקרי כאן הוא שהזרקה של תאי גזע שלא "תוכנתו" או "הוכשרו" לרקמה פגועה או חולה לא תגרום להם אוטומטית "לדעת" למה להפוך או כיצד לתפקד.

בדומה לכך, העלאת שוליה צעיר בתחום האלקטרוניקה לאוטובוס הנוסע לעיר שזה עתה אירעה בה תקלה ברשת החשמל לא תשיב את החשמל. ההקבלה כאן היא החדרת תאי גזע למוחו של אדם שעבר שבץ או של אדם שנפגע בתאונה והפך למשותק, בתקווה שתאי הגזע "יידעו" מה לעשות ואילו קשרים מסוימים לתקן כדי להשיב את התפקוד. הדבר עלול שלא להצליח כפי שמקווים. אין טעם לצפות להצלחה כל עוד הבעיות האלה אינן מטופלות.

נוסף על כך קיימת הבעיה המתמשכת של הצעירים הנלהבים האלה (תאי הגזע), שאינם יודעים מתי לעצור. גם הפיכת רקמת עובר לגידולים סרטניים היא בעיה שיש לטפל בה בכל הנוגע לתאי גזע. בהתחשב בכך, יש חריג אחד: ככלל, לא ידוע שתאי גזע מחבל הטבור הופכים לממאירים.¹

להלן רשימה קצרה של טיפולים הנמצאים בפיתוח ועשויים להשתמש בתאי גזע:

• ניוון מקולרי — תיקון רשתית פגועה.
• פגיעה בחוט השדרה/שבץ — תיקון רקמת עצב.
• כוויות — תיקון רקמת עור.
• אי־ספיקת לב גדשתית — תיקון רקמת לב פגועה.
• סוכרת — החלפה או הגדלה של רקמת הלבלב המייצרת אינסולין.
• דלקת מפרקים — תיקון סחוס פגוע.
• מחלות אוטואימוניות (זאבת, טרשת נפוצה) — השמדת מערכת החיסון התוקפת את הגוף עצמו והחלפתה או "איפוסה" באמצעות מערכת חיסון חדשה שמקורה בתאי הגזע של האדם עצמו.
• לוקמיות — השמדת תאי הדם הסרטניים והחלפתם בתאי דם חדשים שמקורם בתאי גזע.
• איברים חדשים — החלפת איברים חולים, פגועים או נגועים בסרטן, כגון הכליה, הכבד או הלבלב, באיברים שמקורם בתאי הגזע של המטופל עצמו, שגודלו במעבדה והושתלו בניתוח, ללא צורך בתרופות נגד דחייה.

כפי שאתם רואים, יש רשימה ארוכה מאוד של מחלות ותחלואים שעשויים לזכות בטיפולים יעילים באמצעות תאי גזע. אני אופטימי מאוד וסבור שבתוך עשור טיפולים לרבות מהמחלות האלה יהיו זמינים בדרך כלל. אולם יידרש זמן ללמוד כיצד ליצור תאי גזע שהתמיינו היטב לסוגי רקמה מסוימים, כיצד להפעיל אותם ואז לכבותם במועד הדרוש (לאחר שסיימו את תפקידם), וכיצד "ללמד" אותם היכן וכיצד לתקן.

אני לא היחיד שמתלהב מהאפשרויות. משום כך צצו ברחבי המדינה מאות מרפאות לתאי גזע, המבקשות להצטרף להתלהבות. אבל האם טענותיהן של המרפאות האלה תואמות את המציאות? אילו מהן לגיטימיות? ידוע לי שיש מרפאות רבות המציעות טיפולים בתאי גזע למחלות שונות, ולכן הבה נבחן כעת כמה מהטיפולים הזמינים כיום — כאלה שיש ראיות לכך שהם אכן מועילים, ולצדם ציפיות מציאותיות. נבחן גם כמה מהסיבוכים האפשריים, כדי לעזור לנו לקבל החלטות מושכלות.

ראשית, הסיכונים והסיבוכים

• החדרת זיהום — למשל, חיידקים החיים על העור יכולים לחדור לחלל מפרק בעקבות זריקה פשוטה, ולגרום להרס המפרק, אפילו בתנאים הנקיים ביותר.
• תאי גזע נודדים ממקום החדרתם ואינם מגיעים ליעדם או אינם נשארים מוגבלים לאזור הטיפול המסוים — מחקר אחד שבו טופלו חזירים בתאי גזע שהוזרקו לאזורים בלב שנפגעו לאחר התקף לב הראה חזרה כמעט מלאה של התפקוד, אך אז רקמת הלב החדשה המשיכה לגדול, ולבסוף מילאה את חלל השאיבה של הלב, וכתוצאה מכך מתו כל החזירים.
• תאי גזע הופכים לסוגי תאים בלתי צפויים או בלתי מתאימים — תאי גזע ששימשו להשגת אפקט קוסמטי בפנים הפכו בפועל לעצם.²
• התפתחות גידולים — תועדו מקרים של גידולים שונים, לרבות גידולי מוח וכליה, שהתפתחו לאחר שטופלו מטופלים בתאי גזע בעקבות שבץ ואי־ספיקת כליות.
• הטיפול אינו פועל כמצופה — תועדו מקרים שבהם טיפול בתאי גזע שהוזרקו לעין אצל אנשים עם ניוון מקולרי גרם לעיוורון.
• אי אפשר להוציא את תאי הגזע — בניגוד לתרופות כמו כדור או זריקה, אם משהו משתבש אי אפשר פשוט להימנע מהמנה הבאה. מרגע שהוחדרו תאי גזע, אי אפשר לקחת אותם בחזרה. התהליך שהחל יימשך.

קשה לדעת מה שיעור הסיבוכים, משום שאין חובת דיווח כאשר הטיפולים מבוצעים מחוץ למחקרים קליניים רשמיים.

לאחר מכן, היתרונות הידועים

מינהל המזון והתרופות (FDA), הגוף הממשלתי האחראי לבטיחות בתחום הבריאות, אישר טיפולים בתאי גזע לעשרות סוגים של סרטן דם (לוקמיות) ומחלות דם, באמצעות תאי גזע מחבל הטבור. אף שהטיפולים אינם מאושרים בידי ה־FDA, מחקרים הראו תועלת מסוימת משימוש בתאי גזע בטיפולים אורתופדיים, ובפרט בדלקת מפרקים בברכיים. (נראה ששימוש בתאי גזע למטרות אורתופדיות כאלה, ללא צורך לעודד אותם להתמיין לתאי סחוס מראש, הוא החריג לכלל. זכרו שרוב תאי הגזע צריכים להתמיין לפני השימוש בהם.) זה הכול! מלבד זאת, יש להתייחס לרוב השימושים האחרים בתאי גזע כאל טיפולים ניסיוניים ביותר או כאלה שיש חשד רב מאוד שהיתרונות שלהם מוגזמים. האם ייתכנו טיפולים מועילים אחרים שאינם מאושרים בידי ה־FDA? אולי, אך חשוב להבין שהטענות פעמים רבות הקדימו בהרבה את המדע.

אם כן, איך אפשר לדעת? הנה כמה דברים שיש להביא בחשבון כשבוחרים ספקים של טיפולים בתאי גזע, וכן סימני אזהרה שיכולים להצביע על מקומות טובים יותר לקבלת טיפול רפואי. (הנקודות האלה נכונות גם כמעט לכל טיפול אחר):

1. הסכמה מדעת — לכל טיפול רפואי יש סיכונים ויתרונות. יש לדון בהם איתכם באופן שגרתי מראש, בלי שתצטרכו לשאול. כל מטפל הטוען שאין סיכונים ויש רק יתרונות, או אינו בקיא מספיק או אינו ישר מספיק!
2. האם הם מסוגלים להתמודד עם סיבוכים? — הזרקות למפרק עלולות לפעמים לגרום לזיהום. אלה עלולים להיות זיהומים חמורים, היכולים להרוס את המפרק. סיבוכים כאלה אינם מטופלים רק באנטיביוטיקה, אלא גם בניתוח. עדיף שטיפולי תאי גזע כאלה יבוצעו בידי מנתח אורתופדי או מטפל שיש לו קשר הדוק עם מנתח כזה, למקרה שיופיעו סיבוכים. בדומה לכך, טיפולים הקשורים לעצבים צריכים להתבצע בידי נוירולוגים או נוירוכירורגים.
3. האם המרפאה מצוידת כראוי? — יש לטפל בתאי גזע באופן הולם. העברת תאי גזע מחבל הטבור והפשרה לא נאותה אצל הספק עלולות להפחית מאוד את מספרם, והדבר עשוי להשפיע במידה רבה על הצלחת ההליך. נוסף על כך, התאים עלולים להיות במצב של "הלם", אלא אם מחדשים את גידולם בתרבית כראוי לאחר הפשרתם. כך הם יכולים לחזור שוב לשלב גדילה רצוי.³ הדבר עשוי לחייב מעבדה ייעודית ומיקרוביולוג בצוות, שיגדלו את תאי הגזע ויטפלו בהם כראוי ויבטיחו בקרת איכות טובה. בדרך כלל הדבר מצריך מסגרת אוניברסיטאית, ולא רק מרפאה קטנה או משרד שבו אחות מפשירה את תאי הגזע לאחר שהגיעו במשלוח לילי. אתרים נוצצים, עלונים צבעוניים וערבי הסברה אינם מספיקים.
4. על חזירי־ים וחולדות "עורכים ניסויים"; בני אדם משתתפים ב"ניסויים קליניים" — אנא הימנעו מכל מטפל שאומר שהוא עורך ניסויים. ניסויים קליניים בבני אדם, הנתונים לפיקוח של ועדות אתיקה, מתבצעים רק לאחר שניסויים בבעלי חיים הראו סיכון נמוך לנזק וסיכוי טוב להצלחה. אם טיפול יעיל מאוד, ה־FDA הציע שדי ב־42 משתתפים כדי להדגים בטיחות מספקת לשם קבלת אישור. אין זה רף גבוה באופן שערורייתי. נוסף על כך, בדרך כלל מצופה ממטופלים המשתתפים בניסויים קליניים לשאת בעלויות מזעריות, אם בכלל. מטפלים ה"מתנסים" בבני אדם עושים זאת לעיתים רחוקות בחינם.⁴
5. טענות מציאותיות — האם המטפל שלכם טוען להצלחה של 100 אחוז? אם כן, עדיף לברוח (אם הברכיים שלכם יאפשרו זאת) ולא רק להתרחק בהליכה! טיפולים בברכיים, למשל, עשויים רק לדחות החלפת ברך אצל אנשים רבים. יש שעשויים להימנע מניתוח, אך בוודאי לא כולם. אל תצפו לריפוי. והאם הם טוענים טענות החורגות בהרבה ממה שמקובל להכיר? "ריפוי" של אלצהיימר, פרקינסון או מחלות אחרות, בלי שהדבר אושר בידי ה־FDA? איני יכול לשלול לחלוטין את האפשרות שטיפולים כאלה יהיו קיימים בעתיד. עם זאת, המטפלים האלה צריכים להיות מסוגלים להפנות למחקרים שפורסמו (ולספק לכם אותם). אם קיים ריפוי פלאי, העולם צריך להיות מסוגל ליהנות ממנו, והמטפל או המטפלת צריכים להיות מסוגלים לרשום עליו פטנט, כדי להפיק תועלת כספית משיתוף הטכניקות והתגליות שלהם עם שאר העולם. כך אפשר לבדוק ולאמת אותו באופן עצמאי. יש להימנע מכל מי שיש לו ריפוי "סודי" שרק הוא מחזיק בו.

6. האם זה הגיוני? — הזרקה פשוטה של תאי גזע (שלא הושרו במעבדה להתמיין לתאים ייעודיים, כגון תאי עצב, תאי לב וכדומה) למחזור הדם כדי לטפל, למשל, בהפרעות עצביות — אינה הגיונית. בניסויים קליניים של טיפולים לגיטימיים מתמיינים תחילה תאי הגזע, ואז מיישמים אותם ישירות באזור הפגוע. למשל, סוגים מסוימים של תאי עצב מוזרקים ישירות למקומות מסוימים במוח, ותאי לב מוזרקים ישירות לרקמת הצלקת בלב. זכרו את המבוגר העצל (תא הגזע שלא התמיין). אי אפשר לצפות להעלות אותו לאוטובוס (להזריק אותו לווריד), לשלוח אותו לעיר הגדולה (הגוף), בלי הוראות מה לעשות (להשאיר אותו לא־ממויין), בלי שיידע לאן ללכת (כדי שימצא איכשהו את החלק החולה בגוף), ואז לצפות בקסם להצלחה.
7. מכירה אגרסיבית — האם אומרים לכם, או גורמים לכם להרגיש, שאתם "מפסידים" אם תסרבו? האם בפרסומות המרפאה מופיעות עדויות חתומות, בנוסח: "התוצאות האישיות עשויות להשתנות, והעדויות אינן מתיימרות לייצג תוצאות אופייניות ואינן נועדו לייצג או להבטיח שמישהו ישיג תוצאות זהות או דומות…"? כמו שאומר הפתגם הישן, אם הדבר טוב מכדי להיות אמיתי (במיוחד אם הם אומרים לכם זאת במפורש), כנראה שהוא אכן כזה. במקרים האלה כדאי להניח שהטענות ככל הנראה מוגזמות במידת מה, וגם לשקול לפנות למישהו שיוכל להציג ציפיות כנות יותר.

אני מתפלל שאלוהים יעניק לכם חוכמה: אם למישהו מכם חסרה חוכמה, יבקש אותה מאלוהים, הנותן לכול בנדיבות ואינו מוכיח, והיא תינתן לו – יעקב א׳:5.

הערה מיוחדת:

כמה הורים הביעו בפניי עניין לקחת את ילדיהם ליפן כדי לחסן אותם שם, אם לא נוכל לשלוח את החיסונים לארצות הברית. אם יש קוראים של כתב העת הזה המעוניינים בכך גם הם, אנא צרו קשר עם The Berean Voice כדי שנוכל לתכנן ולתאם בהתאם. תוכלו למצוא פרטי קשר בתוך הכריכה הקדמית של כל עותק של כתב העת The Heartbeat of the Remnant.