אפשר להיות צעירים רק פעם אחת, אז הפיקו מזה את המרב! בבייסבול יש לך שלוש פסילות לפני שאתה נפסל. לכן, אם אתה עומד לחבוט ומחטיא את החבטה הראשונה, זה לא עניין גדול — נשארו לך עוד שתי פסילות. אבל אם תתרחק לרגע מהשגרה היומיומית שלך ותבחן באובייקטיביות את התמונה הרחבה של חייך, תבין שאפשר להיות צעירים רק פעם אחת. יש לך רק הזדמנות אחת לכך. כשתגיע לגיל עשרים ומשהו, לא תוכל לומר: „רגע, תנו לי לנסות שוב.” ברגע שזה נגמר, זה נגמר לעד. המציאות המפכחת הזאת מחייבת אותנו לאזור כוחות ולהקדיש את עצמנו להפקת המרב משנות הנעורים היקרות שלנו.
אם אתה צעיר רגיל, המאמר הזה נועד לך. אין בכוונתי להציב רף לא מציאותי שרק כמה אנשים „רוחניים במיוחד”, שאינם מוגבלים בשל עבודה או אחריות, יכולים לעמוד בו. אני יודע איך זה להתמודד עם המציאות היומיומית והשגרתית של לימודים, מטלות ועבודה. ודווקא לבני הנוער האלה — בני נוער רגילים — אני מציע כמה עצות מעשיות מניסיוני האישי, כיצד להפיק את המרב מנעוריכם.
הנושא שעומד בראש מעייניי הוא תפילה אישית. אין ספק ששמעתם דרשות רבות בנושא הזה ממש. אין לי ספק שרובכם יכולים להציג סקירה מעמיקה על הצורך בחיי תפילה נמרצים וסודיים ועל יתרונותיהם. אולם, למרות כל מה שלימדו אותי בנושא, לפעמים חשתי ייאוש כששמעתי או קראתי סיפורים מרגשים על אנשי תפילה גדולים. כן, זה היה סיפור נפלא… איזה לוחם תפילה הוא היה. אבל איך זה קשור לחיים שלי? אני מרגיש כמו פרה במרעה צחיח, המביטה בערגה מעבר לגדר בעשב הירוק והשופע שבצד השני. אך בכל פעם שאני מנסה להתקרב לשם, אני נעשה מודע עד כאב לתיל הדוקרני שמונע ממני להגיע אליו.
אינני יודע אם אי פעם הרגשתם כך, אבל אני בהחלט הרגשתי. נניח שקראתם ביוגרפיה של איש אלוהים וחשבתם: „אני רוצה להיות כמוהו!” לפתע קוטעת את ההרהורים שלכם ההבנה שהייתם אמורים להתחיל ללמוד לפני שבע דקות. אז אתם נאנחים ואומרים: „טוב, אני מניח שאין לי דרך להגיע לרמה כזאת.”
אחרי כל זה, הייתי רוצה להצביע על דרך שמצאתי להתמודד עם המתח הזה. לכל נער ונערה יש זמן „פנוי” — במידה זו או אחרת. כנער התחלתי להבין שגם אם איני יכול להיות ג'ון הייד עכשיו, אני יכול להתחיל לנצל את הזמן „הפנוי” שלי כדי להתבודד עם אלוהים. החיים בחווה נוטים להעסיק אדם ללא הרף, אבל גיליתי שימי ראשון אחר הצהריים היו הזמן הפנוי שלי. במקום לבזבז את השעות בהבלי העולם, הייתי חומק אל היער. שם, חופשי מעכבות ומהסחות דעת, הייתי שופך את נפשי לפני אלוהים. שם, לבדי בנוכחותו, אלוהים חולל בי דברים עמוקים רבים… דברים שהשפיעו על מהלך חיי. איני יכול להמליץ לכם על כך יותר מדי. אם אתם רוצים להפיק את המרב משנות הנעורים שלכם, עליכם למצוא זמן ומקום להתבודד עם אדונכם.
הרשו לי להזהיר אתכם מראש: אם תבחרו בדרך הזאת, היא לא תהיה קלה! אם תחליטו להקדיש חלק מהזמן „הפנוי” שלכם לחיפוש אחר אלוהים, תוכלו לצפות לתשעים ותשע סיבות טובות לכך שדווקא עכשיו אינו הזמן להתחיל. גם אחרי שתתגברו על שלל התירוצים האלה, ייתכן שעדיין תרגישו מוזר. על מה בכלל מתפללים במשך שעתיים? לרוב אנחנו נגמרים אחרי עשר דקות ואין לנו עוד מה לומר. למעשה, זה דבר טוב. תפילה אינה רק אמירת רשימה של בקשות; היא תקשורת דו־כיוונית עם אלוהי השמיים.
למדו להיות דוממים לפני אלוהים. פעמים רבות, כששהיתי בנוכחותו, חשתי אי־נוחות לנוכח הגשמיות והשטחיות שלי. רוב האנשים פורשים כבר בשלב הזה. האמינו לי, גם אני הייתי שם… פעמים רבות מדי. אבל נער יקר, דווקא שם עליך להתמיד. אפשר לתחושת אי־הנוחות להתקיים. תנו לאלוהים לזעזע אתכם ולהראות לכם במה אתם זקוקים לשינוי. לעולם לא תפיקו את המרב מנעוריכם אם תטמנו את ראשכם בחול, כלומר תשקעו בהמולה הקדחתנית של „חיים נוצריים”, כדי שלא תצטרכו להתמודד עם הצרכים שלכם. אם תתמידו ותעברו את חשבון הנפש המעמיק הזה, תגיעו גם למקום שבו אלוהים יתחיל לתת לכם רעיונות ושאיפות לעתיד.
פעמים רבות אנו מניחים בטעות שמהלך חיינו נקבע על ידי כמה החלטות גורליות שמתקבלות בעתות משבר. למעשה, חיינו כנערים ונערות מעוצבים על ידי ההחלטות הקטנות הרבות שאנו מקבלים מדי יום. פעמים רבות ההחלטות האלה מתקבלות אפילו בלי שנהיה מודעים לכך. ובכל זאת, הן מתקבלות בהתאם לערכים שלנו. כשתתבודדו עם אלוהים מדי פעם, הוא ישנה את הערכים שלכם. כשהערכים שלכם ישתנו, תתחילו לקבל החלטות שתואמות את רצון אלוהים ושיעצבו את חייכם. בקיצור, תבחרו בחירות שיסייעו לכם להפיק את המרב משנות נעוריכם.
כיום אני חי בקרב עם שבו בערות נפוצה. משום כך אני מודע תמיד לפער הגדול בין מי שקיבלו השכלה אקדמית ובין מי שלא. אולם, אם תשאלו תלמיד כלשהו כשהוא חוזר הביתה מבית הספר: „מה למדת היום?”, סביר להניח שהילד לא יהיה בטוח שלמד משהו באותו יום. האם פירוש הדבר שהיום עבר לשווא?
כולנו יודעים מניסיון אישי שלאחר שמונה עד שתים־עשרה שנים של לימודים יום אחר יום (אף שלא תמיד אפשר להבחין בהתקדמות מדי יום), התוצאה תהיה שתדעו לקרוא, לכתוב, לעשות חשבון בסיסי, ובתקווה גם הרבה מעבר לכך. הבוגר עומד בניגוד חד למי שנשר מבית הספר ועזב בכיתה א' מפני שלא ראה שינוי מדיד מדי יום. בסופו של דבר, לאחר שנים של התמדה, האחד מוכן להיות חבר מועיל בחברה, בעוד האחר אינו מסוגל אפילו לכתוב את שמו, קל וחומר לקרוא הוראות. ברור שההבדל הזה אינו מקרי. לא, הוא תוצאה ישירה של מידת ההתמדה שלהם בלימודים.
כך גם בנוגע לבילוי זמן עם אלוהים. בני נוער רבים אינם הופכים זאת להרגל קבוע, כי אינם רואים מיד הבדל משמעותי. האם אין לנו מה ללמוד מתלמידי בית הספר? עלינו ללמוד להתמיד כמוהם! אם תבחרו להקדיש את הזמן „הפנוי” שלכם לחיפוש אחר אלוהים, ייתכן שלא תבחינו בשינוי מיידי בעצמכם. אם לא תוותרו ברגע המכריע הזה ותמשיכו לחפש את אדונכם בקביעות, אני מבטיח לכם שאלוהים ישנה אתכם!
יהושע לא במקרה נבחר בידי אלוהים להנהיג את ישראל. לא, הדבר קרה משום שכאיש צעיר הוא נשאר באוהל מועד. שם, בנוכחות יהוה, צמח אחד ממנהיגיה הדגולים של ישראל. אלוהים יעשה כך גם אתכם. אם תחפשו אותו בסתר, תיעשו דומים יותר למשיח, מטרותיכם יוחלפו במטרותיו, והוא ימנע מכם לבזבז את נעוריכם. אם תתמידו, בעקביות של תלמידים, ותתבודדו עם אלוהים בזמן „הפנוי” שלכם, חייכם יהיו שונים בתכלית מכפי שהיו אילו נהגתם אחרת. דרך פעולה אחת תביא אתכם למקום שבו תהיו „רצויים לאלוהים, פועלים שאינם צריכים להתבייש…” הדרך האחרת תביא לכך שכאשר יגיע הזמן שבו „הייתם צריכים להיות מורים”, תגלו „שאתם זקוקים למישהו שילמד אתכם שוב…”
השטן יודע שאינו יכול לעצור נער או נערה שחיי התפילה שלהם עמוקים ונמרצים. אתם יכולים להיות בטוחים שהוא עושה כל שביכולתו כדי למנוע מכם את התרגול הקדוש הזה. אחת הטקטיקות החביבות עליו היא להעסיק אתכם כל כך במרדף חסר תוחלת, עד שלעולם לא תמצאו זמן להתבודד ולשקוט לפני אלוהים. הדבר מזכיר לי את פרעה מלך מצרים. משה הגיע וביקש להוביל את עם אלוהים החוצה כדי לעבוד את האדון. משהבין שיהיה בצרות אם הדבר יקרה, פרעה פעל לקטוע את התוכנית באיבה. מה הייתה השיטה שלו? בשמות ה׳:ו׳ נאמר ש„באותו יום” הוציא פרעה צו למפקדי העבודה להפסיק לספק לבני ישראל תבן ששימש לייצור לבנים. עם זאת, הוא התעקש שמכסות הייצור לא יופחתו אפילו בלבנה אחת. „לא תוסיפו לתת תבן לעם ללבון לבנים כתמול שלשום; הם ילכו ויקוששו להם תבן. ואת מתכונת הלבנים אשר הם עושים תמול שלשום תטילו עליהם; לא תגרעו ממנו, כי נרפים הם; על כן הם צועקים לאמור: נלכה נזבחה לאלוהינו. תכבד העבודה על האנשים, ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר.”
פרעה תכנן לגרום להם לשכוח את רצונם ללכת לעבוד את אלוהים, באמצעות העמסת פעילות בלתי פוסקת עליהם. הסיפור הזה ממחיש בדיוק את תוכניתו של השטן עבורנו, בני הנוער. הוא יודע שאם יצליח להעסיק אותנו בדברים אינסופיים לעשות (אפילו דברים תמימים), עד כדי כך שלעולם לא נשתחרר כדי לצאת אל ה„מדבר” ולעבוד את אלוהים, לא יהיה לו ממה לחשוש מאיתנו.
הלוואי שהיינו כמו משה! הטקטיקות של פרעה לא הועילו נגדו. משה סירב לתת לעשיית הלבנים למנוע ממנו ומעמו להיענות לקריאתו של אלוהים ולצאת אל המדבר. הלוואי שגם אנחנו, בני הנוער, נעשה כך! נסרב להיסחף במערבולת הפעילויות שמונעות מאיתנו להתבודד עם אלוהים. נער יקר, אם ברצונך להפיק את המרב מנעוריך, למד לנצל היטב את זמנך על ידי התבודדות עם אלוהים.
וזכרו… אפשר להיות צעירים רק פעם אחת, אז הפיקו מזה את המרב! ~
