ההומניסט הנוצרי

האם אתה מאמין בניסים? האם אתה מאמין בעל-טבעי? מה עם התערבות אלוהית? או שאולי שאלה טובה יותר תהיה — האם ראית את אלוהים פועל בחייך? האם אחרים רואים את אלוהים פועל בחייך?

אחי עבד במשק החממות כאשר לקוח נכנס והתפעל מיופיין של כל הצמחים. הוא ואז קבע כמה הוא מרוצה מכל העבודה הקשה שלנו. אחי ענה: "חלק צמח, חלק מים, אך האל נותן את ההגדלה." הלקוח הגיב: "לא, לא, אל תמחו את הקרדיט לאלוהים. אתם יצאתם ועשיתם את כל העבודה הזו. אתם שתלתם, השקיתם ודישנתם את כל הצמחים האלה, ואתם ראויים לכרדיט, לא אלוהים!" הסיבה שהאיש הרגיש כך היא שהוא היה הומניסט.

מהו הומניזם?

המילון מגדיר הומניזם כך; השקפה או שיטת מחשבה שמייחסת חשיבות עליונה לעניינים אנושיים במקום לעניינים אלוהיים או על-טבעיים. אמונות הומניסטיות מדגישות את הערך והטוב הפוטנציאלי של בני האדם, מדגישות צרכים אנושיים משותפים, ומחפשות דרכים רציונליות בלבד לפתור בעיות אנושיות.

אם אלוהים אכן קיים, אז נצטרך להכיר בעובדה הזו ולהיות אחראים בפניו. ההומניסטים מנסים להוכיח שאלוהים לא קיים, כדי שיוכלו לחיות את חייהם כפי שהם רוצים. לפי ההומניזם אין אלוהים. אם כך, אז אנחנו, המין האנושי, עליונים על אלוהים. הכל קיים עבורנו ועבור אושרנו העליון. זו ההגדרה של הומניזם.

שני סוגים של הומניזם

ישנם שני סוגי אמונות הומניסטיות, ונבחן את שניהם. האמונה הראשונה היא התיאוריה שאין אלוהים. במציאות, זה נראה כאילו זו הדרך היחידה הרציונלית להיות הומניסט. הכל נוצר על ידי האדם ולמען האדם. אין גורמים אחרים או התערבות על-טבעית. הכל קורה באמצעות היגיון ובראיית העניין. יש הסבר לוגי לכל דבר שקורה. כמובן, חלק מהדברים אינם הגיוניים, אבל הומניסטים מתעלמים מאלו ומביטים רק על הדברים שניתן להסביר. כמו הצמחים בחממה, הם מסתכלים על כל מה שהאדם עושה ומתעלמים מהחלק העל-טבעי של צמח שיוצא לחיים חדשים. מדענים ברחבי העולם עובדים במרץ להחדיר את ההיגיון האנושי בכל מה שאי פעם קרה, אפילו בבריאת העולם. מדענים, עם כל לימודם וחכמתם, מנסים לתת הסברים לוגיים מדוע אסונות טבע ומשברים עולמיים מתרחשים. אם הם יכולים להסביר הכל, אז הם יכולים להוציא את אלוהים ואת קיומו מכלל אפשרות. זה מאפשר למין האנושי לעשות כרצונו בלי השלכות נצחיות. זה, בתורו, מוביל לתחושת שלום כוזבת גדולה.

ההומניסטים, עם כל ההיגיון שלהם, לועגים לקיומו של אלוהים עצמו. אם תלך לרוב המכללות באמריקה ותדבר עם אנשים על הנצרות, הם יצחקו עליך וילעגו לעובדה שהנוצרים מאמינים באמת באלוהים.

סוג השני של אמונה הומניסטית הוא תיאוריה שמכירה בקיומו של אלוהים. אחד האנתרופולוגים טען שהומניזם הוא פרויקט מודרניות והמשך החילון של התיאולוגיה הנוצרית המערבית. אך אם תשאל אנשים מה הם חושבים שהומניזם אומר, סביר שתקבל תגובות שונות, וזה נהיה מאוד מבלבל. אבל למה הבלבול? כי אנשים מנסים להיות הומניסטים נוצרים. הומניזם נוצרי נדון לעתים קרובות בביקורת על עמימותו וקושי להגדירו. הסיבה לכך שהדבר הפך כל כך מבלבל היא שאנשים רוצים להאמין באלוהים אבל גם להאמין בעצמם ושהעולם מסתובב סביבם.

במכתב אל הרומים אנו קוראים, “For the wrath of God is revealed from heaven against all ungodliness and unrighteousness of men, who hold the truth in unrighteousness; Because that which may be known of God is manifest in them; for God hath shewed it unto them. For the invisible things of him from the creation of the world are clearly seen, being understood by the things that are made, even his eternal power and Godhead; so that they are without excuse: Because that, when they knew God, they glorified him not as God, neither were thankful; but became vain in their imaginations, and their foolish heart was darkened. Professing themselves to be wise, they became fools, And changed the glory of the uncorruptible God into an image made like to corruptible man, and to birds, and fourfooted beasts, and creeping things. Wherefore God also gave them up to uncleanness through the lusts of their own hearts, to dishonour their own bodies between themselves: Who changed the truth of God into a lie, and worshipped and served the creature more than the Creator, who is blessed for ever. Amen. For this cause God gave them up unto vile affections: for even their women did change the natural use into that which is against nature: And likewise also the men, leaving the natural use of the woman, burned in their lust one toward another; men with men working that which is unseemly, and receiving in themselves that recompence of their error which was meet. And even as they did not like to retain God in their knowledge, God gave them over to a reprobate mind, to do those things which are not convenient; Being filled with all unrighteousness, fornication, wickedness, covetousness, maliciousness; full of envy, murder, debate, deceit, malignity; whisperers, Backbiters, haters of God, despiteful, proud, boasters, inventors of evil things, disobedient to parents, Without understanding, covenantbreakers, without natural affection, implacable, unmerciful: Who knowing the judgment of God, that they which commit such things are worthy of death, not only do the same, but have pleasure in them that do them” (Romans 1:18-32).

אז איך אפשר להיות הומניסט ולהאמין באלוהים? כאן אנו נוגעים קצת יותר קרוב לבית. סוג זה של הומניסט מאמין שאלוהים רוצה שהוא יהיה מאושר. הוא מאמין באלוהים בורא אבל לא מאמין שהוא חייב לשרת אותו בפועל. למעשה, הוא לא מאמין באלוהים האמיתי אלא, במוחו, יצר אלוהות בדויה שאינה קיימת. זה מאפשר לו לחיות עבור עצמו ועבור אושרו האישי. אדם כזה ידבר על אלוהים, ילך לכנסייה, ישיר שירים ויאמר תפילות. עם זאת, הוא יסתמך רק על האדם לכל צרכיו. אם הוא חולה — הוא קורא לרופא. אם הוא צריך כסף — הוא הולך לבנקאי. אם הצורך הוא הפסקה מן המציאות — הוא לוקח חופשה או נסיגה. הוא חי את חייו למען אושרו האישי ואז מודה לאלוהים אף על פי שלא פנה לאלוהים לצרכיו. אנשים אלה תלויים בעצמם. יש להם ביטחון בעצמם.

הנה דוגמה: נוצרי שתל גינה וטיפל בה כל יום. הוא השקיה ודישון, הוצאת עשבים ותגמול. בסופו של דבר, צמיחתו של הגן נשאה פרי רב, פרי נאה. הוא מודה לאלוהים על הקציר השופע. שכןו, הומניסט אתאיסט, גם הוא שתל גינה. הוא גם יצא כל יום והשקה, גזם, הוציא עשבים ודישן. גם הוא קיבל קציר שופע. האיש הזה, עם זאת, התפאר בכל מה שהשיג. שני האנשים עשו את אותם הדברים וקיבלו תוצאות דומות. אחד נתן את הקרדיט לאלוהים, ואחד ייחס זאת לעצמו. הוא יאמר שהוא השיג את אותו הדבר בלי אלוהים כפי ששכן שלו עשה עם אלוהים. נוצרים יודעים שהוא טועה ושבאמת הוא היה זקוק לאלוהים כדי לצמוח את גנו.

כשמשהו קורה שדורש התערבות על-טבעית, ההומניסט הנוצרי מתפלל ומבקש מאחרים להתפלל. עם זאת, הוא לא מאמין שאלוהים יענה לתפילותיהם ומיד מתחיל לעבוד על פתרון בעייתו, רק באמצעות היגיון אנושי. אז, אם הבעיה נפתרה, הוא מודה לאלוהים על כך. סוג זה של הומניזם בלבל את העולם המודרני. הוא גרם לאמניסטים ללעוג לאמונה הנוצרית ולכנותה דת שקרית חסרת כוח.

הנוצרי אינו מאמין בהיגיון האנושי. הנוצרי מאמין שאלוהי השמים הוא הסיבה לכל דבר. "For by him were all things created, that are in heaven, and that are in earth, visible and invisible, whether they be thrones, or dominions, or principalities, or powers: all things were created by him, and for him" (Colossians 1:16). אנחנו כלום בלעדיו, ובלעדיו איננו יכולים לעשות דבר. הנצרות היא הניגוד להומניזם. כאשר הנוצרי עושה משהו על-טבעי, משהו שההומניסט או האתאיסט אינם יכולים לעשות, אז יש לנו משהו שיבלבל את החכמים.

כששכן רואה את הנוצרי שאוהב את אויביו, שמוחל לאותו שפגע בו, ועושה דברים שהוא עצמו אינו יכול לעשות, הוא אז מתחיל לתהות מאין הכוח לעשות את הדברים הללו הגיע. זה מוביל אותו אל האב. כשאין שום דבר על-טבעי שאנחנו עושים, הוא מבולבל.

מה בנוגע אלינו?

אני חושש שאנחנו נופלים למלכודת זו של "הומניזם נוצרי." אנחנו מדברים את השפה; אנחנו אומרים שאנחנו מאמינים באלוהים. אנחנו הולכים לכנסייה, שרים שירים ואומרים תפילות. עם זאת, למראית עין אנו סומכים על עצמנו. כי שמנו את מרכז חיינו סביב עצמנו ורווחתנו, אלוהי השמים לא שומע אותנו. תפילותינו אינן נענות, וזמן הברך שלנו הוא מאבק לכל היותר. אנו מבצעים את הפעולות כי כך לימדו אותנו, אבל אמונתנו טמונה בהיגיון האנושי.

יכול להיות קשה ביותר לבקש את האדון בזמן שאנו חיים בחברה הומניסטית. חברה שהשקיעה שלמותה במרדף אחרי חירות ואושר. באיטיות, הכנסייה מתרופפת לדרכי העולם הזה.

שר מטעם סין ביקר בכנסיות באמריקה. לפני שעזב חזרה לסין, שאלו אותו מה הרשימה עליו הכי הרבה בכנסיות באמריקה. הוא ענה, "אני מתפלא על כל מה שהם השיגו בלי אלוהים."

נעשה לנו טובה אם נפשט את ההגדרה המודרנית של הומניזם. ההומניסט מכחיש בגאווה שיש אלוהים כאשר הוא מתפאר בכוחו וביכולתו של האדם. הוא מכריז על ההישגים הגדולים של האדם ולועג לנוצרי הצנוע.

הנוצרי מכחיש את עצמו, נושא את צלבו, ועוקב אחרי אדונו. הנוצרי לא חושב דבר על עצמו או על יכולת האדם, ומודה בביטחון שהוא רק עפר ושבהקדם ישוב אל אותו עפר. הנוצרי מחפש את הטוב באחרים וסומך על אלוהים בכל צרכיו ודאגותיו היומיומיות.

נוצרים מאמינים שהם רק משרתים לאדונם. הם שנואים על העולם ומוזנחים על ידי רוב, נדחים. "If the world hate you, ye know that it hated me before it hated you. (John 15:18)" עבורם, החיים האלה אינם מרדף אחר האושר. ענייני העולם אינם מעניינים אותם כלל. שמחתם ושלום נפשם באים אך ורק משירות לאדונם, מלענג את אביהם שבשמים. עבור העולם, הם מוזרים. טיפשים. בעיני אלוהים, הם ילדיו היקרים.

אלוהים עדיין מחפש אנשים היום שיבטחו בו. הוא מביט על כל הארץ עבור מישהו, איפשהו, שיך להניח להיגיון האנושי ולברוח מן ההיגיון הרגיל ולציית לקול מן השמים. אלוהים רוצה אנשים עם אמונה שיעזו לצעוד אל העל-טבעי, כמו אברהם, משה, דוד, ואלפי המאמינים שהלכו אחריהם. מישהו שיכחיש את עצמו ואת העולם הזה וילך אחרי המושיע.

כשחיים אלה יסתיימו, ההומניסטים, בין אם יאמרו שהם מאמינים באלוהים או לא, יחריבו. והנוצרים ימשיכו לחיות לעד בתהילה.

הומניסט? נוצרי? הומניסט נוצרי? מי אתה?