תלמידות — דרך הריפוי

רוח ה׳ עליי, כי משח אותי לבשר לעניים; שלח אותי לרפא את שבורי הלב, להכריז על שחרור לשבויים ועל השבת הראייה לעיוורים, לשלח לחופשי את המדוכאים, להכריז על שנת הרצון של ה׳ –לוקס 4:18-19.

ישו היה בעירו נצרת. היה זה ביום השבת, והוא קם לקרוא את הכתובים כפי שעשה בעבר. בשבת זו קרא מישעיהו 61. כאשר סיים, אמר, …היום התגשם הכתוב הזה באוזניכם –לוקס 4:21.

זה סימן את תחילת שליחותו הארצית של ישו. בדרשה הראשונה הזאת תיאר את אופי שליחותו. שימו לב לאזכורים הרבים של ריפוי בקטע זה: ריפוי לשבורי הלב, שחרור לשבויים, השבת ראייה לעיוורים וחירות למדוכאים. ישו בא לתת מרפא לשבר שלנו. הוא בא לתקן את הנזק שהחטא הביא על האנושות.

במאמר זה נבחן את אפשרות הריפוי שבישו. ריפוי הוא תהליך שדורש שיקום פנימי יחד עם טיפול חיצוני. ריפוי גופני מתחיל ברמת התאים ומשיב את התפקוד הגופני. ריפוי רוחני מתחיל ברמת הלב ומשיב אותנו למלוא החיים. ישו אמר, …באתי כדי שיהיו להם חיים, ושיהיו להם בשפע רב יותר – יוחנן 10:10.

כאשר ישו הלך בשבילי האבק של יהודה, פגש רבים שהיו זקוקים לריפוי גופני. יכולתו לרפא משכה רבים לחפש אותו וללכת אחריו. רבים הביאו אליו חברים ובני משפחה כדי שיירפאו. בכל אחד מאיתנו יש רצון בריפוי ובשלמות. בגן עדן האדם נברא להיות שלם. כשאיננו שלמים, אנו מחפשים כל מרפא אפשרי. לכן התאספו סביב ישו המונים בתקווה לריפוי.

יום אחד, כאשר ישו עבר ביריחו, עיוור בשם ברטימאוס שמע שהוא מתקרב. תקווה עלתה בלבו. הוא החל לקרוא לישו: "ישו, בן דוד, רחם עליי." ניסו להשתיקו, אך הוא קרא בקול חזק עוד יותר, "ישו, בן דוד, רחם עליי."

הוא השליך מעליו את מעילו ומיהר בעיוורון אל הרחוב. ישו אמר לו, "מה תרצה שאעשה לך?" הוא ענה, "אדוני, שאזכה לראות." תגובת ישו לאותה אמונה פשוטה הייתה, "לך לדרכך; אמונתך ריפאה אותך." מיד שב לראות והוא הלך בעקבות ישו. זו רק דוגמה אחת לשירות הריפוי של ישו. הדוגמאות רבות. הוא ריפא מצורעים. הוא ריפא משותקים. הוא ריפא גברים ונשים מרוחות טמאות.

האם ישו עדיין מרפא בימינו? ארצה לענות על שאלה זו על ידי שיתוף מסע הריפוי האישי שלי. אני מכיר בכך שלא כולם נרפאים. אפילו בתקופתו של ישו לא כולם נרפאו. אבל ברצוני לחלוק את מסע הריפוי שלי כדי להדגים את הקשר ההדדי בין הגופני לרוחני.

אובחנתי כחולה סרטן במאי 2020. לשמוע רופא אומר, "יש לך מיליוני תאי סרטן בגופך", הציב אותי פנים אל פנים מול היותי בן תמותה באופן שלא הכרתי קודם. אמנם ידעתי שיום אחד אמות, אך זה תמיד היה איפשהו בעתיד הרחוק. כעת נאלצתי להתמודד עם העובדה שיש בי מחלה שגדלה ויש לה פוטנציאל להשמיד את גופי.

האם יש חולה בקרבכם? יקרא לזקני הכנסייה, והם יתפללו עליו וימשחו אותו בשמן בשם האדון. תפילת האמונה תושיע את החולה, והאדון יקים אותו; ואם חטא, ייסלח לו. התוודו זה בפני זה על חטאיכם והתפללו זה בעד זה כדי שתירפאו. תפילתו הנמרצת והיעילה של צדיק מועילה הרבה –יעקב 5:14-16.

תמיד הייתי תומך נלהב במשיחה בשמן. כפי שמלמד אותנו ספר יעקב, קראתי לזקני הכנסייה וביקשתי שימשחו אותי בשמן. בהוראה המקראית על ריפוי בידי אלוהים באמצעות משיחה בשמן יש כמה דברים הנדרשים ממבקשי הריפוי. בהם: לקרוא לזקני הכנסייה, תפילת האמונה, להתפלל זה בעד זה, להתוודות זה בפני זה על חטאיכם, תפילתו הנמרצת והיעילה של צדיק… והרשימה נמשכת. לכן, אחת הדרישות למבקשי ריפוי באמצעות משיחה בשמן היא לטהר את הלב מכל חטא ידוע שלא התוודו עליו. משום כך בחנתי את לבי וטיהרתי אותו מכל דבר שהיה עלול לעכב את ריפוי גופי בידי אלוהים.

שימו לב לקשר ההדוק בקטע זה בין הגופני לרוחני. במסע הריפוי שלי מצאתי שהאחד משפיע על האחר. ריפוי גופני מתחיל בריפוי רוחני. לכמה טיפות שמן אין תועלת טיפולית. המשיחה בשמן היא בעיקר מעשה רוחני. אם נקיים את המצווה הזאת כפי שהציג אותה יעקב, נטהר את לבנו מבפנים ואז נבקש מאלוהים ריפוי גופני.

זה היה הצעד הראשון שלי לעבר ריפוי, אך עוד דרך ארוכה עמדה לפניי. התייעצנו עם כמה רופאים ולבסוף בחרנו פרוטוקול טיפול שכלל הקרנות וטיפול הורמונלי. טיפול זה החליש אותי גופנית וגרם לי לחוש את אנושיותי. הוא גרם לי להיות תלוי יותר באלוהים ובאחרים ובטוח פחות ביכולותיי. החיים בחולשה גרמו לי לשאוב כוח מאבי שבשמיים, שהוא מקור הכוח. הסתמכתי רבות על העידוד והתמיכה שאשתי ובני משפחתי העניקו לי.

יש שיעורים שאפשר ללמוד רק דרך חולשה אנושית. מסיבה זו ניתן לפאולוס קוץ בבשר. הוא פנה אל האדון שלוש פעמים וביקש ריפוי. תשובת אלוהים הייתה תמיד זהה: "די לך בחסדי, כי כוחי מגיע לשלמות בחולשתך." אני יכול להעיד שזו אמת.

קיבלתי מספר טיפולי הקרנה בינואר 2021. קבעתי סדרת מפגשים לחודש פברואר מתוך מחשבה שהטיפולים יסתיימו ואחזור לשגרה. מה שלא הבנתי היה ההשפעה המאוחרת של ההקרנות. עברתי את הטיפולים בקלות, אך בפברואר חוויתי בעיות עיכול רבות וחולשה גופנית רבה.

ציפו שאעביר סדרה של ארבע דרשות בארבעה ערבים רצופים. התפללנו, ואף שלא יכולתי לעבור את היום בלי לנמנם, אלוהים העניק לי כוח על־טבעי לאותן דרשות בשעות הערב. אני מהלל את אלוהים על שכוחו הגיע לשלמות בחולשתי.

הרופאים שלי עשו את מלאכתם. אני אסיר תודה על הטיפול הרפואי המקצועי שקיבלתי. עשיתי את אשר יכולתי בעזרת צמחי מרפא ותוספים, ואלוהים היה רחום. תוצאות בדיקות הדם האחרונות שלי היו "לא ניתן לזיהוי". ישתבח האל!

אני משתף את ניסיוני כדי להראות את הקשר בין הגופני לרוחני. מניסיוני, למחלה הגופנית הייתה השפעה מקדשת על רוחי, והתחדשות רוחנית הכינה את גופי לריפוי. אהיה אסיר תודה לעד על הטיפול המקצועי שהעניקו לי רופאיי, אך גם הם מבינים את מגבלות מקצועם. בביקורי האחרון אצל האונקולוג המטפל שלי, הוא אמר לי, "עכשיו נבטח באדון." תודה לאלוהים על רופאים יראי אלוהים!

יש כמה דוגמאות בכתובים שמראות את הקשר הזה בין ריפוי גופני לרוחני. במרקוס 2, כשהורידו את המשותק דרך הגג אל ישו, הוא אמר למשותק, "נסלחו לך חטאיך." אחר כך אמר, "קום ולך." כשהפרושים ערערו על כך שהוא סולח על חטאים, אמר להם, "מה קל יותר לומר, קום ולך או נסלחו לך חטאיך", וכך הראה שיש לו כוח לעשות את שניהם. אם אנו מאמינים שלישו יש הכוח לסלוח על חטאינו, האם אנו מאמינים גם שיש לו הכוח לרפא את גופנו? אני מאמין שכן!

ביוחנן 5, ישו ריפא איש ששכב ליד בריכת בית חסדא. הוא סבל מן המחלה הזאת שלושים ושמונה שנה. ישו עבר שם וריפא אותו. מאוחר יותר, כשפגש אותו בבית המקדש, אמר לו, "הנה נרפאת; אל תחטא עוד, פן יקרה לך דבר גרוע יותר." שימו לב לקשר בין הגופני לרוחני.

לחולי גופני יש פוטנציאל עצום לפתוח את לבנו למציאויות רוחניות אם נאפשר זאת. מחבר המזמור אמר: לפני שסבלתי תעיתי, אך כעת אני שומר את דברך –תהילים 119:67. ישו אמר: רוח ה׳ עליי, כי משח אותי לבשר לעניים; שלח אותי לרפא את שבורי הלב, להכריז על שחרור לשבויים ועל השבת הראייה לעיוורים, לשלח לחופשי את המדוכאים, להכריז על שנת הרצון של ה׳ –לוקס 4:18-19.

התבוננו מחדש בקטע הכתוב המשמש בסיס למאמר זה, ושימו לב שישו מציע יותר מריפוי גופני. הוא מבטיח ריפוי לשבורי הלב, שחרור לשבויים וחירות למדוכאים. אלה הבטחות לריפוי רגשי — ריפוי לפגיעה שאנו חווים כתוצאה מחיים בעולם שבור הנתון לקללת החטא.

אני בטוח שקוראים רבים של מאמר זה חוו טראומות שאינני יודע עליהן דבר. אך ברצוני להבטיח לכם שאתם יכולים להירפא. האם אתם מאמינים בכך? האם אתם מאמינים שהכאב יכול להיעלם? האם אתם מאמינים שאתם יכולים להשתחרר מפחד, חרדה, כעס ומרירות?

דנו בקשר בין ריפוי רוחני לגופני. יש גם קשר בין ריפוי רוחני לריפוי רגשי. אם לבך שבור, ישו רוצה לרפא את לבך השבור. אם אתה שבוי — אם אתה כבול לעבר או להתמכרות המונעים את חירותך — ישו ישחרר אותך. אם נפגעת, ישו ירפא אותך.

אשתי ואני מזועזעים ממספרם הרב של האנשים בכנסיות האנאבפטיסטיות שלנו הפונים לתרופות פסיכיאטריות (תרופות לנפש) ולייעוץ חילוני כדי למצוא פתרונות להפרעות רגשיות. כתבי הקודש מתייחסים לרוב ההפרעות הרגשיות:

פחד

• אין פחד באהבה; אלא שאהבה מושלמת מגרשת את הפחד –יוחנן א׳ 4:18.
• כשאני פוחד, אבטח בך –תהילים 56:3.
• "אל תירא" מופיע 63 פעמים בכתבי הקודש

חרדה

• אל תדאגו [אל תהיו חרדים] לשום דבר; אלא שבכל דבר הביאו את בקשותיכם לפני אלוהים בתפילה ובתחינה ובהודיה –פיליפים 4:6.

כעס

• הרחיקו מעליכם כל מרירות, חמה, כעס, צעקה ודיבור רע, וכן כל זדון –אפסים 4:31.

זו רק דוגמה קטנה להפרעות הרגשיות שאנו פוגשים בחיים, ואני מבין שמאחורי רגשות אלה עומדת לעיתים קרובות טראומה עמוקה. הטראומה שלך אינה מפתיעה את ישו. ייתכן שהוא לא חווה בדיוק את הטראומה שלך, אך הוא ירד לעומק כאבך ויצא ממנו בניצחון.

כי אין לנו כוהן גדול שאינו יכול להזדהות עם חולשותינו; אלא שהוא נוסה בכל דבר כמונו, אך ללא חטא. לכן ניגש בביטחון אל כס החסד, כדי שנקבל רחמים ונמצא חסד לעזרה בשעת הצורך –עברים 4:15-16.

הבשורה מציעה מרפא כולל לבעיית החטא של האדם. מורשתנו האנאבפטיסטית הדגישה את העובדה שאמונה בישו משפיעה על כל תחומי חיינו. אמונה זו מניעה אותנו ללכת אחר ישו בדרכים מעשיות מאוד בחיי היומיום. התוצאה היא חיים של אי־הידמות רדיקלית לעולם שסביבנו.

תלמידות רדיקלית זו צריכה להשפיע גם על תגובותינו הרגשיות כלפי אנשים ונסיבות קשים. או שמא נעשינו שבריריים כל כך מבחינה רגשית, שאם החיים אינם נותנים לנו בדיוק את מה שאנו רוצים, הדבר מערער את האיזון הרגשי שלנו? או שאולי הבשורה שאנו מטיפים לה הפכה לרצף מילים המרגיע את השכל אך אינו משפיע על נפשנו.

לכן נירא, שמא, אף שנותרה לנו ההבטחה להיכנס למנוחתו, יתברר שאחד מכם לא הגיע אליה. כי גם לנו בושרה הבשורה, כפי שבושרה להם; אך הדבר שהושמע לא הועיל להם, משום שלא התמזג באמונה אצל שומעיו –עברים 4:1-2. האם אמונתנו באלוהים חלשה כל כך (זכרו שבתיאורי הריפוי בכתבי הקודש הייתה זו אמונתם שאפשרה את הריפוי), עד שאמונתנו בתרופות או ביועץ חילוני בעל הסמכה מקצועית גדולה מאמונתנו באלוהים ובדברו?

זו סדרה על תלמידות. בואו איתי אל ההר שבו ישו מלמד. כן, יש קהל גדול, אבל עקבו אחריי מקרוב; ננסה להתקרב מספיק כדי לשמוע. אני שומע את קולו — הוא אומר משהו על "מלח הארץ" ועל "אור העולם". הנה מקום פנוי — בדיוק מקום לשניים. בואו נשב על הדשא ונקשיב:

"שמעתם שנאמר: עין תחת עין ושן תחת שן. אבל אני אומר לכם: אל תתנגדו לרע; אלא אם מישהו יכה אותך על לחייך הימנית, הפנה אליו גם את האחרת.

ואם מישהו ירצה לתבוע אותך בבית דין ולקחת את כותונתך, הנח לו לקחת גם את גלימתך. ומי שיכריח אותך ללכת מייל אחד, לך איתו שני מיילים. תן למי שמבקש ממך, ואל תפנה עורף למי שרוצה ללוות ממך.

שמעתם שנאמר: אהב את רעך ושנא את אויבך. אבל אני אומר לכם: אהבו את אויביכם, ברכו את המקללים אתכם, עשו טוב לשונאיכם והתפללו בעד המציקים לכם והרודפים אתכם; כדי שתהיו בני אביכם שבשמיים, כי הוא מזריח את שמשו על הרעים ועל הטובים, ומוריד גשם על הצדיקים ועל מי שאינם צדיקים."

אלו הוראות רדיקליות. הן רדיקליות משום שהן מנוגדות כל כך לנטיות הטבעיות שלנו, ובכל זאת זו דרך השלום. רוב הרגשות השליליים שלנו, כגון כעס, פחד וחרדה, יכולים למצוא מרפא באמצעות יישום תורתו של ישו במצבים שלנו. זה אולי נשמע פשטני מדי, אך כזה טבעה של הבשורה, ומיליוני אנשים מצאו חיים וחירות באמצעות אמונה במשיח.

ברכי את ה׳, נפשי, וכל מה שבתוכי יברך את שמו הקדוש. ברכי את ה׳, נפשי, ואל תשכחי את כל טובותיו: הוא סולח לכל עוונותייך; הוא מרפא את כל מחלותייך; הוא גואל את חייך מהרס; הוא מעטר אותך בחסד וברחמים; הוא משביע את פיך בדברים טובים, כך שנעורייך מתחדשים כנשר –תהילים 103:1-5.