כאשר ממלכות מתנגשות

טוק, טוק, טוק, טוק.

משהו בדחיפות ובנחישות של הנקישות בדלת הכניסה שלך אומר לך שמי שעומד בחוץ זקוק לעזרה. אף שהשעון הדיגיטלי שלך מאיר ומראה 1:38, אתה קם מיד מהמיטה, וזרם האדרנלין מסלק את הנמנום ממחשבותיך.

טוק, טוק, טוק, טוק.

מי שעומד בחוץ רציני בהחלט! אין שמץ של היסוס בנקישות האלה!

אתה פותח את הדלת ורואה את הצעירה שגרה שלושה בתים במורד הרחוב, עומדת שם ומבט מיוסר בעיניה. „הו, אני מצטערת להטריד אותך באמצע הלילה. אבל האם תוכל בבקשה לעזור לי...”

הסיפור שלה נשפך מפיה. כאן, באזור גואנגשי שבסין, פקידי ממשלה לוחצים כדי לאכוף את מגבלת הילד האחד. כבר נולדו לה שני ילדים והיא שילמה כמה קנסות, וכעת היא מצפה לילד השלישי. והערב, ממש לפני זמן קצר, בא אליה אחרי רדת החשכה ידיד שעובד במחלקת האכיפה, כדי להודיע לה בחשאי שמחר הם מתכוונים לקחת אותה להפלה בכפייה אם לא תסכים לעשות זאת מרצונה.

כעת היא עומדת בדלתך ומבקשת מקלט. אתה יודע שעזרה לה להסתתר מנוגדת לחוק.

האם היית עוזר לה כתלמיד של ישוע? גם אם העזרה לה הייתה בלתי חוקית?

התנגשות ערכים

זו התנגשות בין ממלכות. לא, המלחמה שלנו אינה כוללת רובים וטילים בליסטיים. המלחמה הזאת היא התנגשות בין ערכים ומידות טובות. אלוהים אמר: „פרו ורבו ומלאו את הארץ”, ושום רוצח לא יהיה חלק מן השמים. הממלכה היריבה אומרת: „אנחנו חוששים מאוכלוסיית יתר. תהרגו את התינוק שלכם, או שאנחנו נהרוג אותו בשבילכם.”

והקרב מתחיל. ממלכתו של המשיח נגד ממלכות העולם הזה. צדקתו של המשיח נגד הצדקנות העצמית של אלה שבוחרים לעצמם אמת מידה של טוב ורע, במקום להיכנע לצדקה שהוא פירט בתורתו.

כאזרחי ממלכתו של המשיח, נוצרים נלכדים בעימות עם ערכיהן של ממלכות העולם הזה בחזיתות רבות. סוגיה קשה ומתמשכת אחת מול ממלכות העולם הזה נוגעת להגנה עצמית ולמלחמה. המוסר של ישוע הוא לגבור על הרע בטוב. ממלכות העולם הזה מנסות לדכא את הרע באמצעות ענישה ונקמה. דוגמה עדכנית מאוד לכך היא הריגתו של אוסאמה בן לאדן כנקמה. הדרך של ישוע לגבור על אוסאמה הייתה לרכוש את לבו באהבה, ולשנותו ממאבק ומלחמה ללב של שלום ואהבה. ממלכות העולם הזה „ניצחו” את שנאתו של אוסאמה באמצעות הריגת נקם.

אך למרבה הצער, סביר מאוד שהנקמה תזכה לנקמה, והשנאה תימשך. שנאה אינה גוברת על שנאה. רק אהבה גוברת על שנאה.

ההתנגשות בהיסטוריה

דוגמה היסטורית להתנגשות בין ממלכות התרחשה כאשר אירופים חטפו (או קנו אנשים שנחטפו) אפריקאים והובילו אותם לאזורים שונים בעולם כעבדים. תלמידיו של ישוע אינם יכולים לקבל ערכים מעוותים מוסרית כאלה, וכמה מהם החלו להשמיע את קולם. בשנת 1688 פורסמה ההצהרה הראשונה נגד העבדות במה שלימים יהיה ארצות הברית של אמריקה. קבוצה של מנוניטים וקווייקרים ליד פילדלפיה כתבה מכתב לקווייקרים אחרים, ובו נזפה בהם על קבלת העבדות. להלן קטע מהמכתב, בניסוח באנגלית מודרנית:

אלה הסיבות להתנגדותנו לסחר בבני אדם: האם יש מישהו שהיה רוצה להימכר או להיות עבד כל חייו? עד כמה רבים מפוחדים ורפי לב בים כשהם רואים ספינה זרה — פן תהיה זו ספינה של טורקים, והם יילקחו ויימכרו לעבדים בטורקיה. ובכן, במה שעבודם של אפריקאים טוב יותר ממעשיהם של הטורקים? אדרבה, מעשיהם גרועים יותר, שכן הם אומרים שהם נוצרים; שהרי שמענו שרובם הגדול של השחורים האלה מובאים לכאן בניגוד לרצונם ולהסכמתם, ורבים מהם נחטפים. ... יש אמרה שעלינו לעשות לכל אדם כפי שהיינו רוצים שיעשו לנו; בלי להבחין בדור, במוצא או בצבע שלהם. והאם אלה החוטפים או השודדים בני אדם, ואלה שקונים או רוכשים אותם, אינם כולם דומים? ... אבל אנו מתנגדים להבאתם לכאן, לשדידתם ולמכירתם בניגוד לרצונם. ... אנא, מה בעולם יכול להיעשות לנו גרוע יותר מכך שאנשים יחטפו או יגנבו אותנו וימכרו אותנו לעבדים בארצות זרות, תוך הפרדת בעלים מנשותיהם ומילדיהם? מאחר שאין עושים לנו את מה שהיינו רוצים שיעשו לנו, אנו מתנגדים אפוא לקנייה ולמכירה של בני אדם. ואנו, המצהירים שאסור לגנוב, חייבים גם להימנע מקניית דברים גנובים, אלא דווקא לעזור לעצור את השוד והגניבה, אם הדבר אפשרי. ויש להוציא אנשים כאלה מידי השודדים ולשחררם ...

האנשים האמיצים שחתמו על המסמך התחילו במקום הנכון. המכתב נשלח לאחים לאמונה שנשאבו אל הערכים והמוסר של העולם הזה. תארו לעצמכם: קווייקרים קונים ומוכרים עבדים! המכתב היה תוכחה שהופנתה למאמינים אחרים, ולא הצהרה פוליטית שהופנתה לממשלה.

ובכל זאת, המכתב יצא נגד ממלכות העולם הזה מבחינה פוליטית. הוא הציע שעל הנוצרים „לעזור לעצור את השוד והגניבה”, וש„יש להוציא אנשים כאלה מידי השודדים”. אחרי הכול, אילו היית אתה זה שנחטף ממשפחתו ונמכר לעבדות, האם לא היית מעריך יד עוזרת אם היית מצליח להימלט? המכתב לא קרא למרד מזוין, ואף לא למעורבות פוליטית. הוא קרא לנוצרים להתחרט על מעורבותם בחטא הזה של חטיפה חוקית, ולהיות מוכנים לעזור לאלה שדופקים בדלתם באמצע הלילה ומבקשים מקלט.

במהלך 150 השנים הבאות, כמה מהמושבות האמריקאיות, ולאחר מכן ארצות הברית של אמריקה, הפכו את העזרה לעבד להימלט לבלתי חוקית. ג'ורג' וושינגטון עצמו (שבמותו היו בבעלותו או בחכירתו יותר מ-300 עבדים) חתם על חוק העבדים הנמלטים משנת 1793, שהטיל קנס של 500 דולר (כ-50,000 דולר בערכים של היום) על מי ש„יארח או יסתיר אדם כזה לאחר שנודע לו או לה שאותו אדם נמלט מעבודתו”. במדינת דרום קרוליינה אף נקבע עונש מוות למי שעזר לעבדים להימלט. ובכל זאת, קווייקרים רבים ומאמינים אחרים חשו מחויבות מוסרית לעזור לאנשים שנחטפו שלא בצדק — אף שממלכת העולם הזה, המכונה ארצות הברית של אמריקה, הפכה את הושטת היד של אהבה וחמלה לבלתי חוקית. ג'ון גרינליף ויטייר, שהיה קווייקר, תיאר בשיר את החרפה הלאומית שבעבדות. הבית הראשון מתוך חמשת הבתים — שהוקדשו ל„ידידים שנעצרו באשמת בגידה בכוח העבדות” — הוא כדלקמן, מתוך השיר למען הצדק:

בשנת 1850 נחקק חוק נוסף בדבר עבדים נמלטים כחוק פדרלי. המתנגדים לעבדות כינו אותו „חוק כלבי הדם”. החוק החדש העלה את הקנס ל-1,000 דולר וקבע שישה חודשי מאסר למי שסייע לעבד להימלט, וכן העניק לרשויות את הזכות להסמיך כל אזרח ולכפות עליו לעזור בלכידת עבדים נמלטים. פירוש הדבר היה שאם השריף המקומי היה מגיע ואומר לך שהוסמכת כעת לחפש עבדים, היית מחויב על פי החוק לעזור ללכוד עבדים נמלטים, בין שרצית בכך ובין שלא.

אזרחי ארצות הברית שהבינו שממלכתו של המשיח דוחה חטיפה חוקית והתעללות אכזרית בעבדים נאלצו לבחור לחוקיה של איזו ממלכה יאפשרו לשלוט בבחירותיהם: ממלכת המשיח או ממלכת ארצות הברית של אמריקה. זו הייתה, שוב, התנגשות בין ממלכות.

¹ המילה „cant” יכולה לציין העמדת פנים או דיבור דתי. אינני יודע לאיזו מן ההגדרות התכוון כאן. אבל כך או כך, נראה שוויטייר חשב שהליכה לכנסייה בזמן שבבעלותך עבדים היא „צביעות דתית”.

התנגשות בעת האחרונה

דוגמה נוספת ועדכנית מאוד להתנגשות בין ממלכות קשורה לכומר אנבפטיסטי בשם טימותי (טימו) מילר, מיסיונר בניקרגואה. כשטימותי ראה הזדמנות לעזור לאישה לסבית לשעבר להוציא את ילדה ממה שנראה כמו כפייה לקבל נישואי „הומואים”, טימותי הושיט לה יד לעזרה. כעת הוא עלול להישלח לשלוש שנות מאסר, משום שעזר לאם הילד להימלט מכפייה לעשות דברים המנוגדים לצווי אלוהים. הערכים והמוסר של ממלכת המשיח — שמעולם לא קיבלה ולעולם לא תקבל „נישואים הומוסקסואליים” כלגיטימיים — התנגשו עם ממלכה שאומרת שעל כולם לקבל את תוקפם של „נישואים” כאלה.

ובמפץ ובהתנגשות, המלחמה מתחילה. איזה חוק גובר על האחר? האם חוק ורמונט, שלפיו „נישואים הומוסקסואליים” לגיטימיים ומחייבים באותה מידה כמו נישואים הטרוסקסואליים שקבע אלוהים? או שמא חוקו של המשיח גובר על הכרזותיה הצדקניות של אומה מושחתת? בעיני חסידיו של המשיח, אין שאלה.

אריופגוס בן זמננו

בדומה לפאולוס, שנשא דרשה באריופגוס, הלכתי לאחרונה למקום שאיני מבלה בו בדרך כלל זמן רב, כדי „להטיף”. נכנסתי לאינטרנט והשתתפתי בדיון באזור התגובות של כלי תקשורת ארצי, שעסק בפרשת טימותי מילר. להלן כמה קטעים ערוכים מאותו פורום:

(מייק) אפשר לראות באנשים כמו טימותי מילר חוטפים ופושעים נוראים, או לראות אותם לאורם של אבותיו המנוניטים, שסייעו יחד עם הקווייקרים ליצור את מסילת הרכבת המחתרתית, למרות שהנשיא ג'ורג' וושינגטון עצמו (שבמותו היו בבעלותו, בחכירתו ובשימושו יותר מ-300 עבדים) חתם על חוק העבדים הנמלטים משנת 1793, שהטיל קנס של עד 500 דולר על מי שעזר לעבדים להימלט.

ליסה מילר הרגישה שאינה יכולה לקבל מבחינה מוסרית את פסיקות בית המשפט, ועליה לעשות כפי שעשו אלה שלא יכלו לקבל מבחינה מוסרית את חוק העבדים הנמלטים משנת 1793, ולפעול כפי שסברו שנכון מבחינה מוסרית — לעזור לעבדים להימלט.

(מגיב 1) טים מילר צריך להיות בכלא, וכך גם ליסה מילר (שזקוקה גם לייעוץ נפשי). נקווה שהילד ישרוד את החוויה הקשה.

(מגיב 2) חטיפה בשם ישוע!! תודה לאל שאני נוצרי!!

(מגיב 3) אצל מייק אנו רואים עוד דוגמה ל„נוצרי טוב” — אדם שמצדיק חטיפת ילדה מההורה החוקי שלה², ומשווה את הפשע הזה לשחרור העבדים.

חוטפים למען ישוע! ... לנוכח חומרת הבעיה, אני תוהה אם צריך לחייב את כל אנשי הדת הנוצרים לענוד צמידי מעקב GPS לקרסול, ואם עלינו להקים אזור של 2,000 רגל ללא אנשי דת סביב מקומות שילדים מרבים לפקוד, כמו בתי ספר, גני שעשועים ובנייני מגורים. אזור ללא אנשי דת צריך לכלול גם מחלקות יולדות בבתי חולים ומעונות יום.

(מייק) הממ. ומה באשר לאלה שמשתמשים במערכת המשפט כדי לחטוף ילד מההורה הביולוגי שלו? נניח שדבר כזה אי פעם קרה? חטיפה חוקית!

(מגיב 1) מייק, זה קורה מדי יום בבית המשפט לענייני משפחה. כפי שמוכיחה הפרשה הזאת, יש הורים ביולוגיים שאינם כשירים ואי אפשר לסמוך עליהם שידאגו לרווחת ילדיהם.

(מייק) טימו מילר יופיע בבית המשפט מחר. טימו הוא אדם ישר, מה שמכונה „אנבפטיסט”. הוא לא ישקר בנוגע למעורבותו בפרשה הזאת. (אולי הוא יבחר בזכות השתיקה לפי התיקון החמישי... אינני יודע.) אבל לא מצפים ממנו להכחיש את העובדה שהוא, ורבים למדי מאיתנו שלא היו מעורבים, חשים חובה מצפונית ואתית לסייע להורים ביולוגיים לשמור על ילדיהם מפני מסירתם לאנשים שאינם ההורה הביולוגי [על בסיס קשרים הומוסקסואליים].

החוק האזרחי תמיד כפוף לחוק המצפון הגבוה ממנו. אף שאנו, „האנבפטיסטים”, אכן משתדלים לציית לחוק האזרחי, יש לנו ספר היסטוריה בן 1,000 עמודים (שנקרא „מראת הקדושים המעונים”) על אנשים שסבלו ממאסר, מעריפת ראש ומרדיפות אחרות מצד ממשלות אזרחיות, משום שעשו את מה שראינו כחובה מוסרית ואתית. אנו אסירי תודה שממשלת ארצות הברית נהגה בנו בכבוד רב בתחומים אלה, יותר מכל ממשלה אחרת.

בדרך כלל איננו משתתפים בממשל האזרחי, איננו נושאים נשק (כמה מאיתנו ישבו בבתי כלא כמעט בכל המלחמות של ארצות הברית, משום שהיו סרבני מצפון, ושניים מבחורינו מתו עקב התעללות מצד פקידים אמריקאים במלחמת העולם הראשונה, מפני שסירבו לשאת נשק), ואיננו תובעים בבתי משפט.

קראו לזה „שריעה נוצרית” או קראו לזה איך שתרצו. אנו מאמינים בכל לבנו שהמצפון גובר על מוסדות אנושיים המכונים חוק אזרחי. והתחייבנו למות על כך, אם מי שאינם מסכימים יחליטו להרוג אותנו או להעניש אותנו על אמות המידה האתיות שלנו.

אבל איננו משיבים מלחמה בדרך הגשמית. לא ניקח נשק. לא נצא למסע פוליטי כדי לכפות את אמונותינו על אחרים. אנו בוחרים לחיות לפיהן ולהזמין אחרים להצטרף אלינו, אך איננו כופים זאת. כמו אדוננו, אנו עושים את מה שאנו מבינים כנכון, ומצפים לסבול בשל כך מידי מי שאינם מבינים.

(מגיב 1) החוק האזרחי החילוני שלנו גובר בכל פעם על חוק השריעה הנוצרית שלכם. אין לכם זכות גדולה יותר להפר את חוקינו האזרחיים מזו של סקוט רודר.

נקווה שגם יתר חברי רשת חטיפת הילדים ייתפסו וייכלאו. הם ראויים לצדק.

(מייק) סקוט רודר הפר את החוק האזרחי, ואתיקה ותורתו של חוק ישוע. צר לי לומר זאת בשם „הנוצרי”, אבל 90% מאלה שמתיימרים לשאת את השם הזה אינם הולכים בעקבות תורתו של ישוע. וגם איני רוצה לטעון שאנו, „האנבפטיסטים”, עושים זאת באופן מושלם. אבל סקוט רודר היה מוחרם מהקהילות שלנו אילו היה חבר בהן. (וכך גם ג'ורג' טילר, כמובן.)

אנו קוראים לכך „תורת שתי הממלכות”. אנו חיים בממלכתו של ישוע על פי חוקיו, ומשתדלים לציית לממלכה האזרחית שגם בה אנו חיים. לפעמים חוקי שתי הממלכות מתנגשים — כמו במקרה של טימו מילר — ואנו מבינים שנצטרך לסבול מידי הממלכה הארצית. אבל אין לנו שום כוונה להרחיב את חוקו של ישוע בכוח; לא בכוח צבאי ולא בכוח פוליטי.

רוצים להצטרף אלינו? זו חברה התנדבותית הגוברת על הרע בטוב ואינה נוקמת כשמבינים אותה שלא כהלכה. ישבנו בבתי כלא במשך מספר שנים השווה לאלפי שנים בשל אמונותינו ומעשינו. ייתכן שנוסיף עוד כמה למספר הזה במקרה של טימו מילר.

ובכל זאת, אין לנו שום תוכנית לשנות את אמות המידה המוסריות והאתיות שלנו.

(מגיב 1) לא ידעתי שיש בחוקה האמריקאית פטור לאנבפטיסטים, או שעבירות אזרחיות מדורגות לפי מידת המאמץ התיאולוגי. נדמה לי שזה עניין של עובר או נכשל.

נקווה ששאר חברי הכת ייתפסו במהרה ויקבלו עונשים ממושכים, כדי שלא יוכלו לפגוע בילדים חפים מפשע נוספים.

(מגיב 2) המשרדים של ג'רי פאלוול/אוניברסיטת ליברטי, עם קבוצה גדולה של „עורכי דין” (אם אפשר לקרוא להם כך), מנסים באמצעים בלתי חוקיים למנוע מילדה להיות עם ההורה האחר שלה.

(מייק) איננו קשורים למה שפאלוול/אוניברסיטת ליברטי עושים. השיטות והמוסר שלנו שונים משלהם. אף שלפעמים אנחנו עשויים להיות באותו צד בסוגיות מוסריות, השקפתנו על הליכה בעקבות המשיח שונה מאוד. במקרה הזה מדובר בבפטיסטים מול אנבפטיסטים.

אנו מבינים שממשלות אזרחיות אינן מעניקות פטורים, אף שבמקרים מסוימים הן עשו זאת, למשל כשהעניקו לנו מעמד של סרבני מצפון לאחר שאמרנו להן שאיננו יכולים להרוג אדם אחר בלב שלם. אבל אנו מצפים לחלוטין שממשלות אזרחיות לא יבינו אותנו במקרים מסוימים. ונצטרך לסבול ללא התנגדות על כך שאנו עושים את מה שאנו מבינים כנכון. למרות זאת, אין לנו שום כוונה לנסות לכפות את המוסר שלנו על הממשלה האזרחית. החלטות אתיות ומוסריות שמתקבלות בכפייה אינן חלק מממלכתו של המשיח.

אתם עדיין מוזמנים להצטרף אלינו! רק שתדעו: כדי להצטרף אלינו צריך לקבל על עצמך דבר שנקרא צלב. פירוש הדבר שעליך לוותר על כל זכות להגנה עצמית ולקבל את אדנותו של מישהו נעלה ממך. זה כואב, האמינו לי. כלומר, כמו במקרה של טימו מילר. היה הרבה יותר קל לשקר לשופט, לתבוע בחזרה, להילחם באקדח...

(מגיב 1) המממ... נשמע שצריך לשים צמידי מעקב GPS על הקרסוליים של כל האנבפטיסטים ולעקוב אחריהם מקרוב. קיוויתי שנוכל להגביל את זה לאנשי הדת, אבל נראה שכל הכת עלולה להיות מעורבת.

עכשיו טימו הוא הקורבן? חחחח.

אני מקווה שכמיזוגן הוא ייהנה מחיי הכלא במשך שנים רבות. [סוף הדיון.]

² בזמן שעזבה את ארצות הברית, ליסה מילר עדיין החזיקה במשמורת החוקית על ילדתה. המגיב כאן (ובמקומות אחרים) משמיע טענות גורפות, אולי רק כדי לעורר פרובוקציה.

שריעה נוצרית

מה משותף למוסלמים, ליהודים, לקתולים, למורמונים, לאוונגליקלים ולתנועה ההומוסקסואלית? כולם מקדמים את ערכיהם באמצעות כוח. כל קבוצה משתמשת בכוח פוליטי, משפטי ו/או צבאי כדי לכפות על אחרים את אמות המידה המוסריות והאתיות שלה. שופטים ופטישים, בתי כלא, תביעות משפטיות, מסעות בחירות... כל אלה הם סימנים לממלכה ארצית. בין שמדובר בממלכה מוסלמית קפדנית ובין שבסדר יום ליברלי לזכויות הומואים. למרות האיבה הרבה בין הומוסקסואלים לבין דתות ממוסדות האוסרות את מעשיהם הסוטים, כולם פועלים מחוץ לממלכת האל כשהם משתמשים בכוח כדי לכפות את המוסר שלהם — או את היעדרו — על מי שחולקים עליהם. במקרה של טימו מילר, נראה שמדינת ורמונט והתנועה ההומוסקסואלית נחושות לכפות על כולם לקבל את תוקפה של אי-המוסריות שלהן. קבוצה גדולה של עורכי דין ואנשי אכיפת חוק תוודא שכולנו נקבל את אמת המידה המוסרית שלהם... בין שנרצה בכך ובין שלא.

בנקודה הזאת ממלכת האל נבדלת מממלכות העולם הזה. אף שלממלכת האל יש כנראה את אמות המידה המוסריות והאתיות הגבוהות ביותר בעולם, לעולם אין משתמשים בכוח כדי להפיץ אותה. ההצטרפות אליה היא מרצון. אדם מחליט בחופשיות (באמצעות אמונה) להיות חלק מממלכת האל, או פשוט אינו נכנס אליה. איש לא יכפה עליו בחרב או בתביעה משפטית לחיות על פי תורתו של ישוע.

ובנקודה הזאת „הנצרות הממלכתית” נפרדת מדרכם של האוונגליקלים, הקתולים, האורתודוקסים ו„נוצרים” אחרים. הכלים היחידים המשמשים להפצת ממלכת האל הם הוראה ודוגמה אישית. ה„משמעת” היחידה היא התרחקות מכוונת מחברתם של מי שאומרים אך אינם עושים. במקום שבו מתחילים מסעות הבחירות והתופים למלחמה מתחילים להרעיד, או השריף אוזק אנשים, או מוטלים קנסות — שם מסתיימת ממלכת האל.

שתי הממלכות

קדושי האל מבינים שהם חיים בעולם של שתי ממלכות. נאמנותם הראשונה נתונה למלך ישוע, לערכיו, לתורתו ולמוסר שלו. אם הממלכה האזרחית שבה הם חיים מאפשרת לאזרחי ממלכתו של המשיח לחיות את עקרונותיהם בשלום, יהי כן! עם זאת, לאורך ההיסטוריה, ברוב הזמן התנהל מאבק מתמשך על נאמנות בין ממלכת האל לממלכה האזרחית שבה חיים הנוצרים.

אנו כאן בארצות הברית זכינו לחיות תחת ממשל אזרחי שהיה, כנראה, נוח למוסר של המשיח יותר מכל ממשלה אחרת בהיסטוריה. אולם הדברים משתנים במהירות. לפני דור או שניים איש כנראה לא היה מעלה על דעתו שטימו מילר ייעצר על שעזר לאם למנוע שיכריחו אותה להשאיר את ילדתה אצל לסבית שאינה קרובת משפחה. לפי הסימנים, אם לא יהיו תשובה והתעוררות לאומיות, המצב לא ישתפר בעשורים הבאים. ייתכן בהחלט שהיום יבוא — מוקדם משנדמה לנו — שבו החוק יחייב ילדים לעבור אינדוקטרינציה בערכיה המעוותים של החברה הפגאנית שארצות הברית נעשית. או שתכללו את „להתר יש שתי אימהות” בתוכנית הלימודים הביתית שלכם, או ששירותי הרווחה ייקחו את ילדיכם... וישימו אותם אצל פרנק וג'ו, ה„זוג” החדש במורד הרחוב, שזה עתה קיבלו זכויות לאומנה.

כשייקחו את ילדיכם וישימו אותם בסביבה כזאת, ההתנגשות בין הממלכות תישמע לפתע בקול רם וברור! אז תצטרכו להחליט לאיזו ממלכה תישארו נאמנים. ונאמנות לממלכתו של המשיח עלולה להביא לכך שתעמדו בפני שופט נוקשה עם פטיש גדול.

בום!!! „אשמים! שנתיים מאסר על תנאי ושלילת זכויות ההורות של...”

האם אנחנו מוכנים? ~