האם אתם רוצים לחיות חיים טובים? מה אתם חושבים שעליכם לחוות או להשיג כדי שתוכלו באמת ליהנות מהחיים? מטרתם העיקרית של אנשים רבים בחיים היא לחפש הנאה וליהנות. הם משקיעים בכך זמן וכסף רבים. אבל האם אנחנו מצליחים? בתפיסה הטבעית שלנו, אנחנו חושבים שהנסיבות צריכות להיות מושלמות כדי שנהיה מרוצים. אבל כולנו יודעים שהנסיבות לעולם אינן מושלמות כל הזמן. לכן איננו יכולים לסמוך עליהן כדי להיות מאושרים. אנחנו זקוקים למשהו גדול יותר מזה. או למישהו.
ברור לנו שרק אלוהים אינו משתנה ולעולם נאמן. דבר נוסף שאנחנו יודעים על אלוהים הוא שהוא ריבון. במילים אחרות, הוא זה שקובע. אבל אנחנו אוהבים את העצמאות שלנו; אנחנו אוהבים שדברים מתרחשים באופן שנעים לנו. כשהחיים אינם מתנהלים כך, אנחנו נדרשים לבחור. האם נקבל את אלוהים כולו — גם את העובדה שאינו משתנה וגם את ריבונותו — או שניאבק כדי להשיג את מבוקשנו במרדף שלנו אחר חיים טובים?
שורש השמחה נמצא באלוהים עצמו. זאת משום שהוא ברא אותנו למענו. הוא ברא אותנו כדי שנגרום לו הנאה, אבל אנחנו חושבים שעלינו לגרום הנאה לעצמנו. הכול התחיל בגן עדן, כשהנחש שכנע את חוה שלהנאה שלה יש חשיבות רבה יותר מלהנאתו של אלוהים. מאז, בני האדם מצויים במלחמה — בלבם פנימה וגם עם אנשים אחרים. כל זאת בניסיון למצוא הנאה לעצמם, אך הם אינם מוצאים אותה, מפני שהם נבראו כדי לשמח את אלוהים.
הפתרון למלחמה הזאת נמצא ביעקב ד׳. הוא פשוט: היכנעו לאלוהים. השפילו את עצמכם לפניו. אין זו בקשה מוגזמת מצדו, מפני שהוא ריבון. הוא ברא אותנו, ולכן הוא הקובע כיצד נחיה. אם באמת נמצא הנאה בחיים, זה יהיה כשנעלה את חיינו ואת רצונותינו על הצלב וניעשה לאחד עם אלוהים ועם מטרתו המקורית עבורנו. במקום להגביל אותנו, הדבר פותח בפנינו עולם של הזדמנויות ואפשרויות. אין פירוש הדבר שעלינו לעשות דברים רק מפני שאלוהים רוצה בכך. כשאנחנו נעשים לאחד עם אלוהים, אנחנו רוצים לעשות גם את מה שהוא רוצה שנעשה.
עבודת אלוהים והכרת תודה
כשאנחנו אחד עם אלוהים, נקודת המבט שלנו משתנה לחלוטין. במקום להתעצב על כל הדברים שאינם מושלמים, אנחנו מתחילים לראות את הברכות הרבות שיש לנו. אנחנו יכולים להיות מלאי הערצה והכרת תודה על כל הדברים הטובים שאנחנו זוכים לחוות. אנחנו מסוגלים לראות עד כמה באמת איננו ראויים. לא הגיע לנו שום דבר טוב, ובכל זאת אלוהים נתן לנו דברים רבים כל כך ליהנות מהם!
לחיות את הרגע
כנערות וכצעירות, יש לנו נטייה לחלום ולחיות בעתיד אידיאליסטי ונעים. לפעמים קשה לנו לחיות במציאות הלא־מושלמת של ההווה ולמצוא בה שמחה. אבל כשרצונו של אלוהים נעשה לרצוננו, מתעוררת שמחה אמיתית, מפני שאנחנו מגשימות את מטרתו עבורנו.
אנחנו יכולות ללמוד לחוות שמחה בכל נסיבות, אפילו בחיי היום־יום השגרתיים. אנחנו חוששות מחיים משעממים ורוצות שהם יהיו מרגשים. אבל אלוהים רוצה שנשמח אותו, וכשאנחנו עושות זאת, אנחנו חוות שמחה בלי קשר לנסיבות. עם זאת, כך אנחנו גם זמינות לשירותו בממלכתו, והוא עשוי לקרוא לנו להזדמנויות מרגשות. אבל לא נוכל למלא את המשימות המרגשות ביעילות אם לא נלמד להיכנע לרצונו בחיי היום־יום.
מערכות יחסים
כשאנחנו מוצאות שמחה ושביעות רצון במקום שבו אלוהים הציב אותנו בהווה, אנחנו יכולות להתמקד בפיתוח קשרים יציבים ומעודדים עם האנשים שנמצאים בחיינו עכשיו. אלוהים ברא אותנו כיצורים חברתיים, וקשרים טובים מעניקים לנו הנאה אמיתית. אלוהים גם יכול להשתמש בנו כדי לפנות אל אנשים אחרים. כשאנחנו אחדות איתו, אנחנו כבר לא מתמקדות בעצמנו אלא באחרים. חייו של אלוהים יכולים לזרום דרכנו, להראות לאחרים את הדרך אליו וגם למלא אותנו בשמחה ובתחושת סיפוק כשאנחנו עושות זאת.
רגשות
נטייה נוספת שיש לנו היא לתת לרגשות שלנו לשלוט בנו. והם עלולים לצאת משליטה אם אנחנו מצפות שהנסיבות יגרמו לנו הנאה. בסופו של דבר נמצא את עצמנו ברכבת הרים של רגשות, המוכתבים בידי כל מה שקורה באותו רגע. ואז אנחנו נמלטות אל עולם החלומות, שרק מעוות עוד יותר את תפיסת המציאות שלנו. אבל אלוהים יציב, וכשאנחנו אחדות איתו, הוא מעניק לנו יציבות ומנוחה. וכך אנחנו מסוגלות לחוות שמחה תמידית — גם כשהנסיבות משתנות ללא הרף.
הבה נמשיך וניעשה יותר ויותר אחדות איתו. והוא יעניק לנו אור שמש שמימי לאורך כל מסענו, אור שאינו משתנה עם נסיבות החיים עלי אדמות, ושנזכה לחוות אותו במלואו כשנראה אותו פנים אל פנים. ...בנוכחותך יש שפע של שמחה; לימינך יש הנאות לנצח – תהילים ט״ז:י״א.
