נהניתי להקשיב, ואף לקחת חלק, בדיונים על הזריקה נגד קוביד—מדוע מישהו קיבל אותה ומדוע מישהו אחר לא קיבל. אעז ואומר שאם נשמע שבעה אנשים שיציגו את עמדתם בנושא, אולי נקבל שמונה דעות שונות.
אפתח בהסתייגות: אלו הן מחשבותיי, ואני לגמרי מוכן שמישהו יחלוק עליהן. למעשה, אשמח שאחרים ישתפו את נקודות מבטם.
אחד הדברים שתבחינו בהם בכתיבה זו הוא שאני לא קורא לזריקת הקוביד "חיסון". לא שהיא אינה מתאימה טכנית להגדרה הרשמית, אלא שהיא אינה מתפקדת כפי שהכרנו את פעולתם של חיסונים. אני זוכר שכילד בערך בגיל ארבע, הלכתי עם אמי למחלקת הבריאות וקיבלתי חיסון בחלקה העליון של הזרוע נגד אבעבועות שחורות. (הצלקת עדיין שם) אני זוכר כמה שנים לאחר מכן כשכל הקהילה התאספה בבית הספר הציבורי המקומי שלנו לטיפול בקוביית סוכר, שהיה חיסון דרך הפה נגד פוליו. אינני זוכר אם קיבלתי חיסונים אחרים או לא. הנקודה שלי היא שהחיסונים האלה הקנו חסינות מפני מחלה. הובטח לנו שלא נחלה באבעבועות שחורות, בפוליו, בחצבת או בכל מחלה אחרת שחוסנו נגדה. ולא חלינו—לא רק פחות מקרים או מקרים חמורים פחות. הבנו שאנחנו מחוסנים, והמאבק נגמר.
במהלך המגפה הנוכחית המשכנו לשמוע על החיסון שהולך להגיע. נשמע שזה יהיה הפתרון למגפה שפקדה את העולם. חלק מאיתנו תהו אם זה יהיה כמו החיסון לשפעת שמכוון נגד נגיפים מסוימים, בעוד הוא מחמיץ נגיפי שפעת אחרים. ככל שהדרמה נפרשה, עד מהרה התחלנו לשמוע על וריאנטים ועל הצורך בזריקות דחף. עכשיו ברור לנו בוודאות שהזריקה הזו אינה מקנה חסינות מפני קוביד-19, ולכן, למען הבהירות עדיף לקרוא לה זריקה נגד שפעת.
אני זוכר היטב את עבודתי בחקלאות בתחילת שנות ה-90, כששמעתי על גידולי Roundup-Ready. האפשרות לרסס גליפוסאט (Roundup) מעל הגידולים ולהשמיד את כל העשבים השוטים מבלי להזיק לגידולים נראתה טובה מכדי להיות אמיתית. היצרן המשיך לומר לנו לרסס במינונים מרביים כדי "להשמיד" כל עשב. תיאורטית הם צדקו—אם היינו יכולים להשמיד כל עשב, בלי לפספס אף אחד, לא היינו נתקלים בבעיה הבאה—עשבים עמידים לריסוס. לא הבנו כמה מהר עשבי הירבוז הבעייתיים שלנו (ועשבים שוטים אחרים) בדרום יעברו מוטציות ויפתחו עמידות לגליפוסאט.
כמובן, החקלאים נהנו מכמה שנים טובות עם דרך קלה למנוע עשבים שוטים, אך זה לא נמשך וכעת המצב גרוע יותר מאשר לפני כן. היום כל חקלאי מכיר את ירבוז פלמר. אפשר כמעט "לשפוך" עליו גליפוסאט, ועדיין הוא משגשג. עשבים אלה עברו מוטציות במהירות רבה והפכו לעמידים.
אני חושב שיש לנו תרחיש דומה עם זריקת הקוביד. אני בהחלט לא מדען, אבל נראה לי שמכיוון שהזריקה, כפי שמודים, בעיקר מצמצמת תסמינים במקום ליצור חסינות, סביר מאוד שהיא תאיץ את המוטציות של נגיף הקוביד-19. זה נראה כמו עיקרון ה"מאבק על הישרדות" הרגיל של החיים.
המהירות שבה הזריקה הוכנסה לשוק היא סיבה נוספת לדאגה. איננו באמת יודעים מה עוד היא תביא בעתיד או אילו תופעות לוואי היא עלולה לגרום. איננו יודעים כמה מנות דחף יידרשו. נראה שהעולם הוא כר הניסוי כעת, ולפי מה שאני רואה זה לא עובד כל כך טוב ורבים מהאנשים שקיבלו את הזריקה אינם באמת סומכים עליה. האנשים שחלו בנגיף פיתחו חסינות שעולה בהרבה על ההגנה של הזריקה. ידענו מאז הילדות שכאשר חלינו בשפעת, גופנו פיתח חסינות לזן ההוא. כך הבורא תכנן אותנו. לאחד האנשים הראשונים שהכרתי אישית שחלו בקוביד נאמר שיהיו לו שישה חודשי חסינות. תהיתי כיצד הם קבעו זאת כל כך מהר. זה היה נגיף חדש, ולא היה לנו ניסיון קודם בנגיף הזה שאפשר להסתמך עליו. כמו כן, הנגיפים שהכרנו העניקו חסינות לכל החיים לזן ההוא. אז איזה מדע עמד מאחורי זה?
לפיכך, אני חושב שעדיף בהרבה לנקוט אמצעי זהירות ולעשות ככל שנוכל לחזק את המערכת החיסונית שלנו. זה זמן מצוין לזכור שעלינו לשמור באחריות על הגוף שנתן לנו אלוהים. זה זמן טוב להכין תוכנית לתזונה טובה, פעילות גופנית וירידה במשקל. אם יש לך עודף משקל, הסיכוי שתיפגע מהמגפה הזו וממחלות רבות אחרות גבוה הרבה יותר. אם אתה צורך באופן קבוע שתייה ממותקת או מזון לא בריא מכל סוג שהוא, זה זמן מצוין להיפטר מההרגל ולהפחית את צריכת הסוכר שלך. אם יש לך עודף משקל או שאינך בכושר גופני, אין זמן טוב יותר מעכשיו להביא את גופך למצב בריא הרבה יותר, כדי שתוכל להדוף טוב יותר את הנגיף הזה ומחלות רבות אחרות.
אמונתי היא שבטווח הארוך יהיה זה בטוח וטוב יותר שאעשה את חלקי ואאפשר לגוף הזה לפתח את החסינות שתגן עליו מפני הנגיף הזה. אני מבין שיש אנשים שמתו לאחר שנדבקו במחלה הזו. אני לא מזלזל בעובדה הזו ואני מצטער על אובדן החיים. אני גם מאמין שעלינו כנוצרים להפקיד תמיד את חיינו בידי אלוהים ולהסתכל על התמונה הכוללת של החיים ושימורם דרך עדשת האתיקה הנוצרית.
זה חסר תקדים שמחלה עם שיעור החלמה הנע סביב 99% תגרום לכזו סערה ברחבי העולם. אנו יודעים שאילו לא הומצאו הרשתות החברתיות, הפאניקה והמהומה לא היו מתקרבות להיקפן הנוכחי. אחת הדאגות הגדולות שלי היא כיצד אנו עוברים "התניה" לקראת מה שעוד יבוא. מי היה מאמין שנגיף שפעת יהיה הכלי שיוביל לדחיפה עולמית למשהו שיהיה הקריטריון שיקבע אם נוכל לנסוע, ללכת למקומות אכילה, להתכנס לאירועים ציבוריים, ולמגבלות דומות נוספות. זה נשמע דומה באופן מוזר למה שאלוהים אומר שיהיה יום אחד למציאות—והוא גורם לכולם, קטנים וגדולים, עשירים ועניים, בני חורין ועבדים, לקבל אות על יד ימינם או על מצחם: ושלא יוכל איש לקנות או למכור, אלא מי שיש לו האות, או שם החיה, או מספר שמה –התגלות 13:16-17.
כמעט לעגו לי רק משום שהזכרתי את אות החיה. אחרים סבורים שיש לפרש את הקטע הזה באופן רוחני, ושאין לו קשר למערכת השלטון של אחרית הימים. אחרים חושבים שהכלה תילקח לשמיים לפני כן, ולכן אין לנו מה לדאוג. הלוואי שאחת מהדעות האלה הייתה נכונה, ואז יכולתי להמשיך בשתיקה בתקווה שהכול יהיה בסדר.
אמהר ואומר שאינני סבור כי זהו "אות החיה", אלא שאני רואה בכך עוד צעד קרוב יותר לאותו אירוע. אוסיף ואמהר לומר שכתיבה זו אינה נועדה ללעוג לאמונה אחרת, וגם אינה ניסיון לקבץ פסוקים מסוימים כדי לתמוך בעמדה תורתית מסוימת, כמו הרעיון שכל המאמינים יילקחו לשמיים לפני התרחשות אירועי אחרית הימים, ובכך יימלטו ממה שהמקרא מכנה "צרה גדולה". –ראו מתי 24:21 והתגלות 7:14. הגיע הזמן שנפתח את עינינו ל"התניה" שהחברה שלנו מפעילה עלינו בכלל, ולהתניה הקשורה לזריקה הזו בפרט. יש כל מיני סיבות טובות לקבל אותה—זה הגיוני, אי־עשיית הדבר מנוגדת למדע, שמעתי אפילו שנוכל להיות עדים טובים יותר אם נקבל אותה, והרשימה ממשיכה. כל אותה עת אנחנו עוברים "התניה" לעשות את מה שצריך כדי להמשיך לנוע בדרך הכלכלית שלנו.
לכן, בקשתי היא שנשקול לאן אנחנו צועדים. יום אחד בני עמו של אלוהים יצטרכו לקפוץ מהרכבת של העולם הזה—לכן צאו מתוכם והיבדלו מהם, אומר האדון, ואל תיגעו בטמא; ואני אקבל אתכם –קורינתים ב׳ 6:17. התגלות 14:10-11 מצהיר שכל המקבלים את האות יחרצו בכך את גורלם לגיהינום. הפסוק הבא קורא להתמדה של הקדושים—כאן נדרשת סבלנותם של הקדושים: אלה הם השומרים את מצוות אלוהים ואת האמונה בישוע –התגלות 14:12.
יהיו זמנים קשים—קראו מתי 24:4-28. חשבו על הרעב, המגפות ורעידות האדמה שהובטח שיבואו. ישוע אמר שכל אלה הם תחילת הייסורים—מילולית: צירי לידה. הוא אמר לצד זאת, "הסוף עדיין לא הגיע". אך יש לנו הבטחת ניצחון—והם ניצחו אותו בדם השה ובדבר עדותם; ולא אהבו את חייהם עד כדי הימנעות ממוות –התגלות 12:11. אני אומר שוב, "יום אחד הקדושים יצטרכו לקפוץ מהרכבת הכלכלית."
אני חושב שעכשיו זה זמן מצוין לבחון למה אנחנו קשורים, אם לעולם הזה או לשכרנו העתידי בשמיים. הבה נתחייב מחדש להזדהות עם אדוננו ומלכנו שיבוא בקרוב. כמו כן, זה זמן מצוין לחלוק את בשורת ממלכתו של ישוע עם חברה שנחושה להתרחק מן הבורא.
אז, לעת עתה, אני מסתפק בתחושת ביטחון בחסינות שבגופי כפי שאלוהים ברא אותו, ובכוונתי לחפש בדרך חדשה חסינות מפני דרכי החטא והרוע, ולהתחסן ברוח הקודש מן השמיים. האם תצטרף אליי במחויבות זו?
