רק בחשכה

האם רק בשברון הלב,
כשהבלבול סביבי סוער,
אני באמת מחפש את זרועות מושיעי
ורצוני פונה אליו?

האם רק בחשכה,
כשאיני רואה את הדרך;
או כששואלים אותי על דבר שאיני יודע,
אני חושב לעצור ולהתפלל?

האם רק כשאני חש
את כוח הרשע מתאסף סביבי,
אני מבקש את הגנתו;
למצוא מחסה בזרועותיו?

הו, לבי האווילי!
איך תוכל לקרוא לו חברך הטוב ביותר,
אם רק בעת צרותיך
אתה נשען עליו?

גם בזמנים טובים אתה זקוק לו,
אולי אפילו יותר נואשות;
כי קל יותר לשכוח לבקש אותו
כשהדרך נדמית לך ברורה.

גם כשאינך מצליח לשמוע אותו,
כשאינך מצליח להישאר לצדו,
הוא ישמע אותך כשתזעק אליו
ותטיל עליו את צרותיך.

אך כמה טוב יותר יהיה
לבקש את פניו בכל לב
בזמנים הקלים יותר של החיים
כפי שאתה מבקש אותם בזמנים הקשים!

לבקש ולחפש, להישאר לצדו,
לחלוק בשמחה ובצער,
את הלא־נודע להפקיד בידיו; הוא יהיה לצדך
בכל אשר יביא עמו יום המחר.

–מאת קייטי גוד