העולם הזה אינו ביתי

1. העולם הזה אינו ביתי, אני רק עובר בו
אוצרותיי שמורים אי־שם מעבר לרקיע הכחול;
המלאכים קוראים לי מפתחו הפתוח של השמים,
וכבר איני מרגיש בבית בעולם הזה.

פזמון:

הו, אדוני, אתה יודע שאין לי ידיד כמוך,
אם השמים אינם ביתי, מה אעשה, אדוני?
המלאכים קוראים לי מפתחו הפתוח של השמים,
וכבר איני מרגיש בבית בעולם הזה.

2. כולם מצפים לי, וזה דבר אחד שאני יודע,
מושיעי סלח לי, ועתה אני ממשיך בדרכי;
אני יודע שהוא יוביל אותי, אף שאני חלש ודל,
וכבר איני מרגיש בבית בעולם הזה.

3. יש לי מושיע אוהב שם בארץ התהילה,
איני מתכוון לעצור עד שאעמוד לצדו,
הוא מחכה לי עכשיו מפתחו הפתוח של השמים,
וכבר איני מרגיש בבית בעולם הזה.

4. שם, בארץ התהילה, נחיה לנצח,
הקדושים מכל עבר מריעים לניצחון,
שירי ההלל המתוקים ביותר שלהם נישאים מחוף השמים,
וכבר איני מרגיש בבית בעולם הזה.