# מילדות לבגרות הורות לבני נוער הבית ירא האלוהים שפה: he מחבר: Donald Brechbill Chambersburg, PA הגיליון המקורי: The Heartbeat of The Remnant, קיץ 2020, מספר 2 עמודי המקור: 9–12 קריאת המאמר: קובץ PDF מקורי: Summer\-2020\-Remnant\.pdf [The Heartbeat of The Remnant, קיץ 2020]() ![צללית של צעיר עומד תחת שמי שקיעה אדומים]() > **בָּנֵינוּ כִּנְטִיעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם; בְּנוֹתֵינוּ כְּזָוִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת לְמַתְכֹּנֶת הֵיכָל — תהילים קמ״ד:12\.** חזונו של כל הורה ירא אלוהים הוא לראות את ילדיו גדלים והופכים למבוגרים בוגרים\. אנו רוצים שילדינו יפתחו אמונות מבוססות על המקרא, שינחו את חייהם ויאפשרו להם להיות עצמאיים מהכוונת הוריהם\. זה היה חזונו של כל אב יהודי\. כדי לחגוג את המעבר של ילדו לאחריות אישית, נערך טקס שנקרא *בר מצווה* לבנים ו*בת מצווה* לבנות\. באופן מסורתי נערך הטקס בגיל שלוש־עשרה\. *בר מצווה* פירושו „בן המצווה” ו*בת מצווה* פירושו „בת המצווה”\. לאחר *בר המצווה* נחשב הבן לנתון „תחת החוק” ואחראי למעשיו שלו\. לפני הטקס היו הוריו אחראים למעשיו\. רובנו איננו ממוצא יהודי; אולם אדוננו ישוע היה יהודי\. אנו מוצאים אותו בגיל שתים־עשרה יושב בבית המקדש ומשוחח עם המורים, שומע אותם ושואל אותם שאלות\. כל מי ששמע אותו השתומם על תבונתו ועל תשובותיו\. \(ראו לוקס ב׳:47\) ישוע הפגין בגרות יוצאת דופן בגיל שתים־עשרה\. אפילו הוריו השתוממו\. כן, הוא היה אלוהי, אך כאדם הפגין את האפשרות להגיע לבגרות מוקדמת כאשר יש לאדם מערכת ערכים ומשמעת מתאימה\. שנות העשרה הן שנות מעבר\. בני נוער עוברים מילדות לבגרות, מתלות בהורים ללמידה להיות עצמאיים\. זהו תהליך מעבר שגם ההורים וגם הילד צריכים להבין\. חופש רב מדי מוקדם מדי עלול לגרום לילד לחוש חוסר ביטחון, ולהוביל לבחירות גרועות שעלולות להיות להן השלכות לכל החיים\. מעט מדי חופש עלול לחנוק את צמיחת אופיו של הילד ולהפוך לקרקע פורייה למרד\. שנות העשרה הן שנות צמיחה\. כשם שצמח זקוק לטיפוח מסור לאורך כל מחזור חייו, כך גם ילד זקוק להכוונה מתמשכת לאורך שנות העשרה שלו\. לאחר האירוע של ישוע בבית המקדש אנו קוראים: *וַיֵּרֶד עִמָּהֶם וַיָּבֹא נָצְרָתָה וַיִּכָּנַע לָהֶם… — לוקס ב׳:51\.* נבחן כמה דברים שהורים יכולים לעשות כדי לטפח בגרות אצל ילדיהם, אך תחילה נבחן כמה קשרים שהם יסוד לבגרות בריאה\. > **אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהוָה אֱלֹהָיו — תהילים קמ״ד:15\.** ### הקשר עם ההורים הקשר בין ההורה לילד בשנות העשרה הוא במידה רבה הקציר של מה שנזרע בקשר הזה במהלך שנות הילדות המעצבות\. אלא אם כן מתרחש משבר רוחני גדול שמשנה את הקשר באופן דרמטי — כגון המרה לאמונה אוונגליסטית של ההורה או של הילד — אנו \(כהורים\) קוצרים בשנות העשרה של הילד את מה שזרענו בילדותו\. גידול בני נוער הוא חוויה מתגמלת כאשר נבנה קשר יסודי בריא לאורך הילדות\. אם ההורה היה נוכח פיזית ורגשית; אם ההורה והילד תקשרו בפתיחות ובחופשיות; ואם ההורה שמר באהבה על תפקיד הסמכות והשליטה, הרי שהונחה תשתית לקשר בוגר יותר במהלך שנות העשרה\. בהיעדר קשר הורי כזה, הילד הנכנס לשנות העשרה ינסה למלא את החלל באמצעות קשרים אחרים\. לרוב, כשחסר קשר עם ההורים, הילד יבקש למלא את החלל באמצעות קשרים עם בני גילו\. בני גילם הם חברים נהדרים, אך הם תחליף גרוע להורה\. נבראנו להיות יצורים של קשר\. בני נוער משתוקקים במיוחד להרגיש בעלי חשיבות באמצעות קשרים\. יש שני דברים שכל נער או נערה מחפשים בקשר עם הוריהם\. האחד הוא זהות, והאחר הוא אישור והכרה\. שתי שאלות בוערות בלבו של כל נער הן: „מי אני?” ו„האם אני בסדר?”\. ### גורם הזהות כשהילדים צעירים, הם מאמצים לעצמם את הזהות המשפחתית שלהם\. כשהילדים גדלים ונעשים מתבגרים ועצמאיים יותר, הם מתחילים לראות את עצמם כיותר מסתם בנו של אבא\. הם מתחילים לפתח זהות משלהם\. התנועה הזאת לעבר „להיות אני עצמי” ניכרת בבחירות רבות שהם עושים, כגון: - איך הם מתלבשים - בחירת המוזיקה שלהם - בחירת החברים שלהם - האם יבחרו לעבוד את אלוהי הוריהם או לא - האם יבחרו לעבוד את אלוהים בכנסייה שבה גדלו או לא מובן שיש השפעות אחרות שעשויות להשפיע על בחירותיהם של בני נוער בתחומים האלה, אך ברוב המקרים הבחירות הללו משקפות את הקשר בין הילד להורה\. כאשר ההורה השפיע על הילד באופן חיובי, הילד ייטה יותר לאמץ את ערכי ההורה\. כאשר הקשר עם ההורים התערער או שמעולם לא טופח, או אם הקשר לא היה יותר מיחסי אדון־עבד, הילד יבקש להזדהות עם מישהו שאינו ההורה\. הדבר יתבטא בבחירות בתחום הלבוש, המוזיקה, החברים והפעילויות, שההורה לא יראה בעין יפה\. לעיתים קרובות מכנים זאת „מרד נעורים”\. האם „מרד נעורים” הוא תמיד באשמת ההורה? לא, אבל אם אינכם מעורבים באופן פעיל בבניית קשר עם המתבגר שלכם ובשימורו, סביר שזה יקרה\. חשוב לציין שיש רוח מרדנית בלבו של כל אדם\. במאמר הקודם שלי הדגשתי עד כמה חשוב להתמודד עם אותה רוח מרדנית כאשר ילדינו צעירים וניתנים להשפעה\. רוח מרדנית זו לא תיכבש כליל עד שתיכנע לאלוהים באמצעות חוויה של המרה לאמונה אוונגליסטית\. רק פעולתו של חסד אלוהים בלב יכולה להכניע את המרד המולד נגד אלוהים ונגד סמכות ההורים\. הכירו את לב ילדכם ובקשו להוביל אותו לכניעה אוהבת לאדון ישוע המשיח\. רק בקשר עם ישוע המשיח יכולים ילדינו למצוא את זהותם האמיתית והנצחית\. לסמכות הורית יש מקום בעיצוב ילדינו ובשליטה בהם כשהם צעירים\. כשילדינו גדלים והופכים למבוגרים, אנו מבינים שלסמכות ההורית יש מגבלות, ושילדינו זקוקים להשפעה שמקורה מעבר לנו\. לעולם לא מאוחר מדי לבנות גשר של קשר\. אם אתם מרגישים שנכשלתם בקשר עם ילדיכם, לעולם לא מאוחר מדי לקרוא להם לבוא אליכם ולבקש בענווה להשיב את מה שחסר\. גם אם ילדיכם כבר אינם גרים בבית, אני יכול להבטיח לכם שהם משתוקקים לקשר עם אימא ואבא\. ### גורם ההכרה והעידוד כל נער ונערה משתוקקים שהוריהם, ובייחוד אביהם, יכירו בערכם\. אתם יכולים לחזק את המתבגר שלכם בכך שתזהו תכונות אופי חיוביות ותכירו בהן\. יש מקום לביקורת מתקנת מהורה לילד, אבל ביקורת שמבזה אינה בונה; היא הורסת\. על כל הערה ביקורתית, צריכים להיות כמה דברי שבח חיוביים\. במילים אחרות, אתם זוכים בזכות לבקר את מה שאינו נכון בכך שאתם מברכים את מה שנכון\. אתם יכולים לחזק את המתבגר שלכם בכך שתנהגו בו בכבוד\. אפשר לשאול: „מה דעתך על…?” או „מה לדעתך עלינו לעשות…?” אינכם מוותרים על אחריותכם ההורית כשאתם מבררים את נקודת המבט של בנכם או בתכם\. למעשה, אתם גורמים להם „לגדול בנעוריהם” בכך שאתם מאלצים אותם לחשוב כמבוגרים\. אתם יכולים לחזק את המתבגר שלכם בכך שתנהגו בו בנימוס בסיסי\. דברים פשוטים כמו *„בבקשה”* ו*„תודה”*, *„אני מצטער”*, *„סליחה”*, *„להתראות”*, *„שיהיה לך יום טוב”*, *„סע בזהירות”* ו*„אלוהים יברך אותך”* מבטאים למתבגר שלכם שהוא בעל ערך וחשיבות\. אם הנימוסים הפשוטים האלה שכיחים בביתכם, ילדיכם יחזירו לכם באותו מטבע\. חשבו איך אתם מרגישים כשמישהו אומר לכם: *„אוי, סליחה, אני מצטער\.”* אתם חשים שמכבדים אתכם, מעריכים אתכם ונוהגים בכם בכבוד\. זו מתנה פשוטה שכל הורה יכול לתת לילדו\. אתם יכולים לחזק את המתבגר שלכם בכך שתפקידו בידיו אחריות\. גדלתי בחוות חלב\. היו לנו הזדמנויות רבות לפתח אופי וכישורים\. אני זוכר יום אחד, כשהייתי בן 16, שאבא שלי נזקק לקיר בלוקים מבטון ברפת\. התנדבתי לעבודה\. אבא סיפק את הבלוקים ואת המלט והראה לי איך להתחיל\. אחר כך הייתי לבד\. האם בניתי קיר שנראה מקצועי? לא, אבל הייתי גאה מאוד בתוצאה, והקיר החזיק מעמד שנים רבות\. אבא סמך עליי שאבצע עבודה של גבר, ואני עשיתי אותה\. הכרה בערכו של אדם אינה חנופה\. חנופה היא שבח שאינו כן ולעיתים קרובות גם אינו אמת\. הכרה היא הבחנה בטוב שאתם רואים באדם אחר ועידודו\. פגשתי גברים מבוגרים שבכו בכי מר משום שמעולם לא זכו להכרה מאביהם\. אפילו ישוע זכה להכרה מאביו, כשאביו אמר: „זה בני אהובי, אשר בו חפצתי\.” ### \(2\) הקשר עם אלוהים אחריותנו הראשונה בבישור היא לילדינו\. אם איננו יכולים לבשר לילדינו, איך נצפה להביא אחרים אל האדון? יש לנו יתרון מיוחד כשאנו משתפים את ילדינו באמונתנו, משום שאנו חיים איתם\. הם יכולים לראות, ואכן רואים, כיצד אמונתנו באה לידי ביטוי בחיי היומיום\. זו צריכה להיות ההוכחה המשכנעת ביותר לתקפות אמונתנו\. למרבה הצער, האופן שבו הורים חיים את אמונתם — או, ליתר דיוק, אינם חיים את אמונתם — עלול להפוך למכשול גדול לילדיהם\. ילדינו מבחינים היטב בכל חוסר עקביות בהצהרת אמונתנו הנוצרית\. לעומת זאת, אם ילדינו רואים שכוחו של אלוהים ניכר בחיינו, אם הם רואים את הוריהם מפגינים אמונה באלוהים שמחזיקה אותם בתקופות קשות, אם הם רואים את הוריהם מפגינים מנוחה שלווה באדון, ואם ישוע המשיח מורם ונעבד בבית, הם ישתכנעו להפוך את אלוהי הוריהם לאלוהיהם\. המציאות של הבשורה, כפי שהיא מתבטאת בחיי היומיום, היא ההוכחה המשכנעת ביותר לתקפות אמונתנו\. ילדינו צריכים להיות העדים הראשונים לפעולתה המחוללת שינוי של הבשורה בלבנו\. כיצד הורה מוליך את ילדו לישועה? הישועה היא פעולתו של אלוהים; אולם אלוהים משתמש בבני אדם כדי לבצע את פעולתו\. להורים יש תפקיד מרכזי בהובלת ילדיהם אל המשיח\. שימו לב לסימני הרשעה בחטא\. אם ילד שקט ומכונס בעצמו, או רגזן וחסר מנוחה, או תוקפני ומתריס, ייתכן שרוח אלוהים פועלת בלבו\. אני מקווה שטיפחתם קשר שמאפשר לכם לבדוק מה בלבם ולהוביל אותם בעדינות אל ישוע, כדי שיקבלו סליחה וטיהור\. רוב ההמרות לאמונה של ילדינו החלו ביוזמת הורה\. זיהינו סימנים של הרשעה בחטא והובלנו אותם לשברון לב ולתשובה, ולקבלת הישועה באמצעות אמונה במשיח\. שנות העשרה המוקדמות הן זמן אידיאלי לילד להיכנע לישוע ולמסור לו את חייו, אם עדיין לא עשה זאת\. כאשר מרד פעיל מתחיל, המתבגר עושה לעיתים קרובות בחירות שמובילות לקציר כואב, ולפעמים לתוצאות שאין מהן דרך חזרה\. חיים של שירות מסור לאלוהים הם החיים היחידים שמביאים ברכה והגשמה\. ### הקשר עם הכנסייה יש קשר נוסף שמשפיע באופן דרמטי על עיצוב חייו ואמונותיו של המתבגר: הכנסייה המקומית\. אנו רוכשים את תחושת הזהות שלנו ואת הבנתנו את המציאות של האמונה הנוצרית באמצעות חוויית ההשתחוויה והקשרים בתוך הכנסייה המקומית\. אחרי הקשר עם ההורים, זהו הגורם המשפיע ביותר בחיי המתבגר\. חשוב שנעבוד את אלוהים בכנסייה המציגה את הבשורה כקשר עם אלוהים המחולל שינוי באמצעות אמונה בישוע\. חשוב גם שחיי הכנסייה שלנו יכללו קשרים חמים ואוהבים בתוך קהילה מלוכדת\. אני מציין זאת משום שיש הורים שסבורים בטעות שהם יכולים לספק לילדיהם את כל ההכוונה הרוחנית ואת כל הקשרים הנחוצים להם\. אולי הדבר נראה יעיל כשהילדים קטנים ונמצאים בקרבת מקום, אך כשילדינו גדלים והופכים למבוגרים, הם יבקשו להרחיב את מעגל הקשרים שלהם\. הכנסייה המקומית וקהילת הכנסיות הקשורות אליה מספקות בסיס רחב יותר של אחווה\. חשוב לעבוד את אלוהים בכנסייה שאתם יכולים לתמוך בה ושאתם יכולים לעודד את ילדיכם לתמוך בה\. ילדים רבים אבדו לאמונה משום שאימא ואבא לא תמכו בכנסייה שבה עבדו את אלוהים\. עדיף בהרבה לעבור הלאה ולמצוא כנסייה שתוכלו לתמוך בה מאשר להישאר בכנסייה ולהתנגד לה ללא הרף\. אינני מעודד מעבר מכנסייה לכנסייה\. חשוב לילדים, ובייחוד למתבגרים שלכם, שחיי הכנסייה יהיו יציבים\. מצאו כנסייה שנוח לכם בה, בתקווה בעוד ילדיכם צעירים, ודבקו בה\. תמיד יש יוצאים מן הכלל הנובעים מאילוצים מעשיים, וילדיכם יסתגלו אליהם, אך ברוב המקרים חיי כנסייה יציבים מצמיחים צעירים בעלי תחושת זהות ותכלית חזקה\. *כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים — תהילים קכ״ז:4\.* פסוק זה מזכיר לנו שילדינו הם הגנה חזקה מפני האויב\. אם יושחזו כראוי \(יחונכו\) ויאוזנו \(ילמדו משמעת\), יהיו לילדינו יכולת לחיות יותר שנים מאיתנו ולהיות מועילים יותר מאיתנו\. כשאתם משחררים את החץ, ילדיכם יגיעו למקומות — בזמן ובעולם — שלעולם לא תראו\. *אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם; לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר — תהילים קכ״ז:5\.* ## הפניה לכתב העת - [צללית של צעיר עומד תחת שמי שקיעה אדומים](): Unsplash\.com