# האולר הלבן והמכוער

פינת הילדים

שפה: he  
מחבר: Louella Burkholder  
Myerstown, PA  
הגיליון המקורי: The Heartbeat of The Remnant, אביב 2020, מספר 1  
עמודי המקור: 18–19  
קריאת המאמר: <https://remnant.truechristian.church/he/ילדים/האולר-הלבן-והמכוער/>
קובץ PDF מקורי: Spring\-2020\-Remnant\.pdf
[The Heartbeat of The Remnant, אביב 2020](<https://remnant.truechristian.church/he/issues/heartbeat-remnant-2020-spring/>)

![אולר פתוח עם ידית לבנה ולהב מתכת](<https://remnant.truechristian.church/images/articles/85306410-6a2d-46f1-b6db-6d3450f7f908-1.jpg>)

לג'ואל הייתה בעיה רצינית: הוא לקח דברים שלא היו שייכים לו\. לפעמים היה מתגנב ולוקח עוגיות שאמא אפתה זה עתה מצנצנת העוגיות, או לוקח את הטושים של נתן בלי לבקש רשות להשתמש בהם\. כדי להחמיר את המצב, כשנתפס ג'ואל היה משקר או מתרץ תירוצים\. אמא ואבא נאלצו להעניש את ג'ואל פעמים רבות\. הם אמרו לו שאם ימשיך לקחת דברים קטנים בלי לבקש רשות, הדבר עלול להוביל לכך שככל שיגדל יגנוב דברים גדולים יותר\.

ואלוהים שונא גניבה\!

יום אחד אמא לקחה את ג'ואל ואת נתן לחנות הכפרית של ויבר כדי לקנות נעליים\. ״תראי, אמא,״ אמר ג'ואל בהתרגשות והצביע על האולרים הנוצצים שעל הדלפק\. ״בבקשה תקני לי אחד?״

״לא, ג'ואל,״ השיבה אמא\. ״אתה צריך לחכות עד שתהיה גדול יותר כדי לקבל אולר\.״

״בסדר,״ ענה ג'ואל באכזבה מסוימת\.

מאוחר יותר, בזמן שאמא מדדה נעליים לנתן, ג'ואל הסתובב שוב אל קדמת החנות, לעבר האולרים\. הוא הביט בהם בערגה\. ״האולר הלבן הזה יפהפה,״ חשב לעצמו\. ״הלוואי שיכולתי לקבל אותו\! אמא פשוט לא מבינה שאני כבר מספיק גדול בשביל אולר\. לכל הבנים בגילי יש אולרים\.״ בדיוק אז עלתה במוחו מחשבה מכוערת נוספת\. ״אני חושב שפשוט אקח את האולר הלבן הזה\. אף אחד לא יֵדע לעולם\.״ ג'ואל הציץ לעבר החלק האחורי של החנות, שם עזר מר ויבר לנתן למדוד נעליים\. איש לא הסתכל, ולכן הוא הושיט במהירות את ידו, לקח את האולר הלבן מהקופסה שעל הדלפק והכניס אותו לכיסו\.

ג'ואל הסתובב בעצבנות וחזר במעלה המעבר\. ראשו התחיל להלום, ולבו פעם בחוזקה כזאת שפחד שכולם יוכלו לשמוע אותו\. הוא קיווה שאמא תתעכב עוד זמן מה במדידת הנעליים לנתן\. אולי כך היא לא תשים לב שפניו נעשות חמות ואדומות\. נדמה היה שאמא תמיד מבחינה כשמשהו אינו כשורה\.

אבל הפעם אמא לא הבחינה, ועד מהרה הם היו בדרכם הביתה\. כעבור כמה ימים ג'ואל גילה שלא כיף להחזיק אולר גנוב\. כמעט אף פעם לא יכול היה להשתמש בו, מחשש שייתפס\. רוב הזמן היה עליו להסתיר אותו היטב\!

חלפו כמה שבועות\. ואז, ערב אחד, נכנס נתן למטבח, שם ג'ואל ואמא רחצו את הכלים של ארוחת הערב\. ״תראי, אמא\! מצאתי את האולר הזה מתחת לכרית של הספה\. מעניין מאיפה הוא הגיע?״

לבו של ג'ואל התחיל לפעום בפראות כשראה את אמא בוחנת את האולר\. הוא היה רוצה לזנק החוצה ולהיעלם\. באותו ערב, כשאמא נכנסה במפתיע לחדר האורחים והודיעה שארוחת הערב מוכנה, הוא בדיוק השחיל את האולר מתחת לכרית הספה\. הוא לא העלה בדעתו שמישהו ימצא אותו שם\.

![החזית של החנות הכפרית של ויבר ומגרש החניה שלה](<https://remnant.truechristian.church/images/articles/85306410-6a2d-46f1-b6db-6d3450f7f908-2.jpg>)

פתאום הוא הבין שאמא מביטה בו\. ״ג'ואל, אתה יודע מאיפה זה?״ שאלה\.

״אה\! אה\.\.\. ובכן\.\.\. אה\.\.\. אני חושב שלבן הדוד מייק יש אולר לבן כזה,״ גמגם ג'ואל\. ״זה\.\.\. אה\.\.\. כנראה החליק לו מהכיס באחד הערבים האחרונים כשהם באו לבקר\.״

״אני מבינה\.\.\. ובכן, אצטרך לשאול את דודה אווה על כך,״ השיבה אמא בשלווה והניחה את האולר על מדף החלון\.

ג'ואל הרגיש אומלל\. נדמה היה שעיניה העצובות של אמא עוקבות אחרי כל תנועה שלו\. אח, כמה הוא הצטער שגנב את האולר הזה\! בכל פעם שהביט בו, מונח שם על המדף, נדמה היה שהוא הולך וגדל\! הוא החליט ללכת לישון מוקדם, אבל כשעצם את עיניו, כל מה שראה היה האולר הלבן והמכוער הזה, שנעץ בו מבט מלגלג ממדף החלון\!

למחרת קראה אמא לג'ואל\. היא החזיקה את האולר הלבן\. ״התקשרתי היום לדודה אווה, והיא אמרה שלמייק אין אולר\. ועכשיו, ג'ואל, ספר לי\.\.\. מאיפה לקחת את האולר הזה? וזכור, לא משתלם לשקר,״ אמרה אמא בתקיפות, הניחה יד מתחת לסנטרו והרימה את ראשו השמוט כדי שיביט לה בעיניים\.

״אני\.\.\. אה\.\.\. לקחתי אותו מהחנות של ויבר,״ גמגם ג'ואל\.

״אתה מבין שזאת הייתה גניבה?״ שאלה אמא\.

״כן, אני מבין, ואני\.\.\. אני מצטער גם ששיקרתי בקשר לזה\. לעולם לא אעשה דבר כזה שוב\. אני\.\.\. אה\.\.\. הרגשתי נורא מאז שגנבתי אותו,״ אמר ג'ואל בקול חנוק, וגופו רעד מבכי\.

״אני שמחה לשמוע אותך אומר את זה, ג'ואל,״ אמרה אמא\. ״אבא ואני מבקשים מאלוהים שיעזור לך עם הבעיה הזאת של שקרים וגניבה\. הערב, כשאבא יחזור הביתה, תצטרך לספר לו את כל מה שקרה, ואז אבא ואני נחליט מה יהיה העונש שלך\. אחר כך נחזיר אותך לחנות, ותוכל לתת את האולר למר ויבר\. כמו כן, מכיוון שהשתמשת באולר, תצטרך לשלם עליו מכספך שלך\.״

ג'ואל חשש כל כך מהמפגש עם אבא ועם מר ויבר, אבל מאוחר יותר, כשהכול נגמר, הוא הרגיש הרבה יותר טוב\. באותו יום למד ג'ואל לקח שמעולם לא שכח\.

<aside class="translation-notice" data-translation-notice="ai" lang="he" dir="rtl" role="note">
  <p>מאמר זה תורגם באמצעות בינה מלאכותית של OpenAI (מודל: gpt-6-luna) וטרם נבדק בידי אדם. המקור באנגלית הוא הגרסה המוסמכת. במקרה של ספק לגבי המשמעות, יש לעיין במקור באנגלית. <a href="/en/children/that-ugly-white-pocket-knife/" data-source-article-id="85306410-6a2d-46f1-b6db-6d3450f7f908" hreflang="en">המקור באנגלית</a></p>
</aside>

## הפניה לכתב העת

- [אולר פתוח עם ידית לבנה ולהב מתכת](<https://remnant.truechristian.church/images/articles/85306410-6a2d-46f1-b6db-6d3450f7f908-1.jpg>): pixabay\.com
- [החזית של החנות הכפרית של ויבר ומגרש החניה שלה](<https://remnant.truechristian.church/images/articles/85306410-6a2d-46f1-b6db-6d3450f7f908-2.jpg>): Google Maps
