# אינם עוד שניים הבית ירא האלוהים שפה: he מחבר: by Kenneth Hopkins Greenville, OH הגיליון המקורי: The Heartbeat of the Remnant, אביב 2022, מספר 1 עמודי המקור: 14–17 קריאת המאמר: קובץ PDF מקורי: WEB\-Spring\-2022\-Remnant\.pdf [The Heartbeat of the Remnant, אביב 2022]() *לכן אינם עוד שניים, אלא בשר אחד… –מתי 19:6\.* קשר הנישואים נקבע בידי אלוהים בראשית הימים\. אלוהים אף הציע לברך את הנישואים \(בראשית 1:28\) של האיש והאישה הנכנסים אליהם, אם ירצו לשמור על יופיים וקדושתם\. מאז ניסה השטן בכל דרך אפשרית להשחית ולהרוס את קיומם של נישואים קדושים\. כבר בבראשית 4:19 השתמשו בני האדם בפוליגמיה כדי להשחית את תכניתו של אלוהים לנישואים\. בויקרא, פרקים 21 ו־22, נקבע הסדר, שנקרא גירושים, כדי לפרק כחוק את ״האהבה הראשונה״\. הסדר זה כלל גם את האפשרות להינשא מחדש\. כשהמנהג הזה החל לראשונה, היוזמה לגירושים באה מן האדם, לא מאלוהים, ומטרתה הייתה לפרק את מה שנחשב עד אז למחויבות לכל החיים\. במאמר זה נרצה לעיין בכמה נקודות: - מה מלמדים כתבי הקודש על נישואים? האם לנישואים הראשונים יש מעמד מיוחד בעיני אלוהים? - מה מלמדים כתבי הקודש על גירושים? האם אלוהים מכיר בגירושים כמסיימים את נדר הנישואים המקורי כל עוד מי מבני הזוג עדיין בחיים? - מה מלמדים כתבי הקודש על איחוד מחדש של בני זוג מנישואים ראשונים שנפרדו או התגרשו? מטרת הלימוד הזה היא להיות מקיף, תוך מתן אפשרות לכתובים לפרש את עצמם, וכך לצמצם את הפרשנות למינימום\. מטרת הדברים היא לעודד התמדה, בצירוף תפילה, בחיפוש אחר רצון אלוהים באמצעות לימוד דברו\. הכותב ביקש לשקול בתפילה את כל הכתובים הרלוונטיים ואת ההקשר שבו נכתבו\. ### מה מלמדים כתבי הקודש על השקפת אלוהים בדבר הנישואים הראשונים? לפחות חמש פעמים בברית הישנה מתוארים *הנישואים הראשונים* מפי האדון כבלעדיים ולכל החיים\. ישוע והשליחים תמכו באותה השקפה גם בברית החדשה\. 1. *יהיה מקורך מבורך, ושמח עם **אשת נעוריך** –משלי 5:18\.* שימו לב לתשומת הלב הניתנת ל*אשת נעוריך\.* 2. *כי האדון קרא לך כאישה נטושה ועצובה ברוחה, וכ**אשת נעורים** שנדחתה, אומר אלוהייך –ישעיהו 54:6\.* היותה אשת נעורים ולאחר מכן דחייתה העצימו את צערה של האישה הנטושה הזאת\. 3. *אך אתם אומרים: מדוע? משום שהאדון היה עד בינך לבין **אשת נעוריך**, שבה בגדת, אף שהיא חברתך ואשת בריתך\. והאם לא עשה אותם לאחד? והרי נותרה לו רוח\. ומדוע עשה אותם לאחד? כדי לבקש צאצאים יראי אלוהים\. לכן הישמרו ברוחכם, ואל יבגוד איש ב**אשת נעוריו\.** כי האדון, אלוהי ישראל, אומר שהוא שונא שילוח: כי אדם מכסה אלימות בבגדו, אומר אדון צבאות\. לכן הישמרו ברוחכם ואל תבגדו\. –מלאכי 2:14\-16\.* ולשם מה נעשו השניים לאחד, בלעדיים זה לזה? כדי להקים צאצאים יראי אלוהים לאדון\. אף על פי ש*אלוהים שונא את השילוח*, בני אדם עדיין מנסים לכסות עליו בבגד של קבלה אזרחית וחוקית הקרוי ״גירושים״\. 4. מתי 19:3\-12: פס׳ 4: בראשית… כששאלו הפרושים את ישוע על העניין הזה, הוא מחזיר אותם אל כוונתו המקורית של אביו וגוער בהם… *והוא השיב ואמר להם: האם לא קראתם שהבורא עשה אותם בראשית זכר ונקבה –מתי 19:4\.* לאחר מכן הוא מזכיר להם את הכתוב המלמד כי *…איש \[יעזוב\] את אביו ואת אמו וידבק באשתו, והשניים יהיו לבשר אחד? לכן אינם עוד שניים, אלא בשר אחד\. לכן מה שאלוהים חיבר, אל יפריד האדם –מתי 19:5\-6\.* אל תשוו את סמכות האדם \(בית המשפט האזרחי\) לסמכות אלוהים כשמדובר בקביעה מהן העובדות הנוגעות לנישואים, לגירושים ולנישואים מחדש\. עלינו לזכור שאלוהים הוא שחיבר כל זוג בנישואים בשמים ורשם אותם בספר החיים\. 5. *כי אישה נשואה קשורה על פי החוק לבעלה כל עוד הוא חי; אך אם הבעל מת, היא משוחררת מן החוק הקושר אותה לבעלה\. לכן, אם תינשא לאיש אחר בעוד בעלה חי, היא תיקרא נואפת; אך אם בעלה מת, היא חופשייה מן החוק הזה, ולכן אינה נואפת גם אם תינשא לאיש אחר –רומים 7:2\-3\.* גם כאן הדברים מצביעים לאחור, אל *הראשית*, כדי לבסס יסוד לאמת\. רק מותו של אחד מבני הזוג יסיים את ברית הנישואים הראשונית ברישומים שבשמים\. וכאשר החיים האלה יסתיימו, רק הרישומים שבשמים יהיו חשובים — לנצח נצחים\. יש כמה חריגים לאידיאל שבכתבי הקודש: - *אל תעשקו \[תמנעו, תעכבו\] זה מזה, אלא בהסכמה לזמן מה, כדי שתוכלו להתמסר לצום ולתפילה; ושוב התאחדו, כדי שהשטן לא יפתה אתכם בגלל חוסר הריסון שלכם \[היעדר שליטה עצמית\] –הראשונה אל הקורינתים 7:5\.* לכן, הימנעות זמנית מיחסי הנישואים בהסכמה מרצון של הבעל והאישה, כאשר יש צורך לבקש את חסדו או את הדרכתו של אלוהים בעניין חשוב ביותר, עשויה בנסיבות מסוימות לזכות בברכת אלוהים\. עם זאת, יש לעשות זאת רק כאשר שני בני הזוג מבינים בבירור ומתחייבים מתי וכיצד ישובו להתאחד, פן יפתה אתכם השטן\. לחריג הזה יש שלושה תנאים ברורים… 1\) ***בהסכמה***, 2\) ***לזמן מה***, ו־3\) למטרה של **התמסרות לתפילה ולצום\.** - *ולנשואים אני מצווה, אך לא אני אלא האדון: שלא תעזוב האישה את בעלה; אך אם תעזוב, שתישאר לא נשואה או תתפייס עם בעלה; ושהבעל לא ישלח את אשתו –הראשונה אל הקורינתים 7:10\-11\.* זהו הקטע בכתובים הפוטר את בן הזוג החף מפשע מאשמה לפי כתבי הקודש כאשר בן הזוג האחר הוא שבחר להיפרד\. אולם ההוראה עדיין עומדת בעינה: אסור להם להינשא לאחר ״כל עוד בן הזוג המקורי בחיים״\. ### מה מלמדים כתבי הקודש על השקפת אלוהים בדבר גירושים? *נאמר: כל המשלח את אשתו ייתן לה מסמך גירושים\. אך אני אומר לכם שכל המשלח את אשתו, מלבד בגלל זנות, גורם לה לנאוף; וכל הנושא אישה גרושה נואף –מתי 5:31\-32\.* כשישוע לימד את העם בדרשה על ההר, אחד הדברים הרבים שבהם התמקד שוב ושוב היה תכניתו המקורית של אלוהים לנישואים\. **״מלבד בגלל זנות״** זנות היא כל סוג של אי־מוסריות לפני הנישואים\. הנצרות בת זמננו מתקשה לעיתים ברעיון הזה, שכן מנהגי התרבות היהודית הקדומה נשכחו זה מכבר\. בתרבות היהודית, תקופת האירוסין נחשבה כמעט מחייבת כמו טקס הנישואים עצמו, עד כדי כך שכדי לסיים אירוסין נדרשו ״גירושים״\. מתוך הבנה יסודית זו, הזנות כאן מתייחסת לאי־מוסריות בתקופת האירוסין\. אם התגלתה אי־נאמנות, נדרש שטר גירושים כדי לסיים את האירוסין או את ההתחייבות לנישואים\. ישוע לא מתח ביקורת על ההיבט המסוים הזה של הגירושים\. אף שלא הותר להם לקיים יחסי אישות בתקופת האירוסין, עדיין התייחסו אליהם כבעל ואישה\. לבסוף, הסיבה לכך שהדבר מכונה זנות ולא ניאוף היא שבתקופת האירוסין הנישואים בין השניים טרם התקיימו, וגם הקשר ביניהם טרם מומש מבחינה גופנית\. לפיכך, **ממש לפני** הרגע שבו אלוהים מחשיב אותם לנשואים, כל קשר עם אדם אחר יהיה *זנות*, ואילו **ממש אחרי** הרגע שבו הם נחשבים לנשואים, כל קשר דומה יהיה *ניאוף\.* יש לנו דוגמה מצוינת מכתבי הקודש למצב מסוג זה בפסוקים הבאים על יוסף ומרים: *כך התרחשה לידתו של ישוע המשיח: כאשר מרים אמו הייתה מאורסת ליוסף, לפני שהתאחדו, התברר שהיא הרה מרוח הקודש\. אז יוסף בעלה, שהיה איש צדיק ולא רצה להוקיע אותה בפומבי, התכוון לשלח אותה בסתר –מתי 1:18, 19\.* אם כן, לפי כתבי הקודש, גירושים יכולים לפרק את הנישואים הראשונים על פי החוק האזרחי, אך אינם יכולים לסיים נישואים ראשונים לפני אלוהים\. אדם גרוש נשאר בן הזוג של נישואיו הראשונים \(כל עוד בן הזוג האחר בחיים\), גם כשהוא נישא מחדש, בין אם התגרש כחוק ובין אם לאו, ובכך נוצר ניאוף לפי כתבי הקודש מצד שני הצדדים\. אולם כאשר מתירים להכיר בגירושים כלגיטימיים לצורך פירוק או ביטול של ברית הנישואים הראשונית, מסירים בכך את הסיבה המסוימת שבגללה אלוהים מכנה נישואים מאוחרים יותר ניאוף\. במתי 19:3\-10 ישוע מלמד אותו לקח כמו במתי 5:31\-32\. אולם מתי 19:3\-10 נפתח בניסיון של הפרושים להכשיל את ישוע בשאלה: *הם אומרים לו: מדוע אפוא ציווה משה לתת מסמך גירושים ולשלח אותה? –מתי 19:7\.* ישוע משיב ואומר, *…בגלל קשיות לבכם התיר לכם משה לשלח את נשותיכם, אך מראשית לא היה כך –מתי 19:8\.* גם במרקוס כתוב: *אך מראשית הבריאה עשה אותם אלוהים זכר ונקבה\. משום כך יעזוב איש את אביו ואת אמו וידבק באשתו; והשניים יהיו לבשר אחד\. לכן אינם עוד שניים, אלא בשר אחד\. לכן מה שאלוהים חיבר, אל יפריד האדם –מרקוס 10:6\-9\.* לכן הגירושים, על כל תקנותיהם, הם ניסיון של האדם להשתמש בחוק האזרחי כדי לסיים דבר שמראשיתו נחשב למחויבות שנמשכת עד מותו של אחד מבני הזוג\. ### מה מלמדים כתבי הקודש על איחוד מחדש של בני זוג מנישואים ראשונים שנפרדו או התגרשו? *הוא אומר להם: בגלל קשיות לבכם התיר לכם משה לשלח את נשותיכם, **אך מראשית לא היה כך** –מתי 19:8\.* כאן ישוע מלמד את דעתו המקורית של אביו\. בתורה לימד משה ש… *כאשר איש לוקח אישה ונושא אותה, והיא אינה מוצאת חן בעיניו משום שמצא בה דבר טומאה, יכתוב לה מסמך גירושים, ייתן אותו בידה וישלח אותה מביתו\. וכשתצא מביתו, היא רשאית ללכת ולהיות אשתו של איש אחר\. ואם הבעל האחרון ישנא אותה ויכתוב לה מסמך גירושים, ייתן אותו בידה וישלח אותה מביתו, או אם ימות הבעל האחרון שלקח אותה לו לאישה, בעלה הראשון, ששילח אותה, לא יוכל לקחת אותה שוב להיות אשתו… –דברים 24:1\-4\.* זוהי הוראת משה בדבר ההיתר לגירושים והתנאים להם, וישוע הסביר שהיא ניתנה *בגלל קשיות לבם\.* ישוע הבהיר זאת עוד כשאמר: ***אך** מראשית לא היה כך –מתי 19:8\.* ייתכן שגם ירמיהו מתייחס לדברי משה בדברים 24:1\-4 כשהוא אומר: *אומרים: אם איש ישלח את אשתו, והיא תעזוב אותו ותהיה לאשתו של איש אחר, האם ישוב אליה שוב? האם לא תיטמא הארץ ההיא מאוד? אך את זנית עם מאהבים רבים; ובכל זאת שובי אליי, אומר האדון –ירמיהו 3:1\.* יתרת פרק 3 בירמיהו מספרת שאלוהים יקבל אותם בחזרה אם יחזרו בתשובה\. אלוהים מפציר בהם \(פס׳ 13\) ״הכירי בעוונך״ \(חזרי בתשובה\), וקורא להם שוב ושוב לשוב \(פס׳ 14–\) אלוהים הזמין את ישראל לחזור לחברות עמו על יסוד ההכרה בחטאה ושינוי דרכיה, בלי להתייחס להוראה שנתן משה בדברים 24:1\-4, משום ש״מראשית לא היה כך״\. בירמיהו 3:8 שילח האדון אותה \(את ישראל\) ונתן לה מסמך גירושים\. אך בפסוקים 1 ו־12 הוא מזמין אותה לשוב, ובפסוק 14 הוא מציע את תנאי הפיוס\. במלאכי כתוב: *יהודה בגד, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים; כי יהודה חילל את קדושת האדון שאותה אהב, ונשא את בתו של אל זר –מלאכי 2:11\.* גירושיה של ישראל בידי אלוהים ונישואיה מחדש לאחר מכן לאל זר לא מנעו מהם בשום אופן לשוב אל נישואיהם הראשונים\. להפך, האדון הזמין אותם לשוב אם יחזרו בתשובה, ירמיהו 3:13\-14\. עד תקופת דברים, פרק 24, ולאורך רוב הברית הישנה, הגירושים היו נוהג מקובל, ובני האדם ניסו להטיל עליהם תקנות, ״אך מראשית לא היה כך״\. בספר הושע יש לנו דוגמה מכתבי הקודש לאיחוד מחדש של בני זוג מנישואים ראשונים שנפרדו או התגרשו: … *והאדון אמר להושע: לך, קח לך אישה זונה וילדי זנות, כי הארץ זנתה מאוד בעזיבתה את האדון –הושע 1:2* \(ראו גם הושע 2:5\)\. זמן מה לאחר שהושע נישא לה, היא שבה לחיי ״זונה״ \(הושע 3:3\) ורדפה אחר ״מאהבים״ אחרים \(2:7\)\. כשהיא מכנה את הושע ״בעלי הראשון״ \(2:7\), יש בכך ראיה לכך שכנראה נישאה מחדש לאחר שנטשה את הושע\. \(2:14\) בכך שהושע בסבלנות ״מושך אותה אליו ומדבר אל לבה״ \(2:19\-20\), הוא אירס אותה שוב, וגומר כנראה הגיבה \(2:20\) ״בנאמנות״ ובאה ״לדעת את האדון״\. \(3:3\) לבסוף התאחדו הושע וגומר מחדש מתוך התחייבות לנאמנות זה לזה\. השבת המחויבות המקורית שנקבעה בידי אלוהים היא המטרה, פיוס הוא התהליך, ולב חוזר בתשובה לפני האדון, המבקש את חסדו ואת סליחתו, הוא האמצעי \(ראו הושע 3:5\)\. יש המפרשים את יוחנן 4:1\-42 כהתנגדות לאיחוד מחדש של נישואים ראשונים לאחר פרידה או גירושים, בגלל תשובתו של ישוע לאישה\. לאחר שאמרה *…אין לי בעל\. אמר לה ישוע: היטבת לומר שאין לך בעל; שכן היו לך חמישה בעלים, והאיש שיש לך עכשיו אינו בעלך; בזה אמרת אמת –יוחנן 4:17\-18\.* יש המפרשים את ישוע כאומר: ״את צודקת, אישה, אף אחד מחמשת בעלייך לשעבר, שמהם התגרשת או שאותם שילחת \(ובכללם הראשון\), אינו בעלך, וגם האיש שיש לך עכשיו אינו בעלך\. פרשנים אחדים ואחרים מכנים את האישה הזאת גרושה חמש פעמים, החיה כעת עם גבר בלי להיות נשואה לו\. אולם איני מוצא בסיפור הזה ראיה לכך שהאישה הזאת חיה חיים בלתי קדושים\. מטרתו של ישוע בסיפור הזה היא להתגלות לאישה הזאת ולאנשים רבים נוספים בסיכר כ״משיח״ שיש לו ״מים חיים״\. ישוע אינו אומר דבר כדי להאשים אותה או לתקן אותה, כפי שהיה נוהג בדרך כלל במפגש עם חטא\. ייתכן שכל חמשת בעליה מתו, ושהאיש שפגשה כעת היה רק ידיד, אולי מתוך ציפייה לנישואים\. כמו כן, איננו יודעים, כי הדבר אינו נאמר, אך היא נראית כאישה מכובדת ובעלת השפעה בעיר, דבר שלא היה סביר אילו יצא לה שם של אי־מוסריות מתמשכת\. ישוע בוודאי היה אומר דבר מה כדי ליידע אותה על חטאה כאשר הציע לה את המים החיים שלו\. לכן, השימוש בסיפור הזה כדי לטעון שכל חמשת הבעלים נואפים ועדיין מסווגים כבעלים הרשומים בידי אלוהים אינו עולה בקנה אחד עם שאר הכתובים\. הוא גם אינו תומך בהקשר של האמירה: *האיש שיש לך עכשיו אינו בעלך\.* לטעון שהסיפור הזה מציג אורח חיים לא מוסרי, בלי ראיה ידועה מכתבי הקודש, קרוב ל״הוספה״ לכתובים או ל״גריעה״ מהם\. \(ראו ההתגלות 22:18\) לסיכום… בעולם שלנו כיום ובהיסטוריה בעבר, ניסו בני האדם להשוות נישואים מאוחרים שבאו לאחר גירושים למעמדה של ברית הנישואים הראשונית\. הדבר טשטש את הדגש ואת הכוונה שאלוהים נתן לברית הנישואים הראשונית\. דבר אלוהים מלמד שהאדון תמיד כיבד תשובה בתהליך השבתה של כל ברית ראשונית שזכתה לברכת אלוהים\. כדי שהאדון יברך ויצליח פיוס של קשר כלשהו הנתון בקשיים, הוא דורש רוח שבורה ומלאת חרטה, של ענווה ותשובה מתוך כניעה\. ההקשר של הראשונה אל הקורינתים 7:10\-16 הוא של מאמין המצוי בברית נישואים עם בן זוג שאינו מאמין\. בפסוק 15, בן הזוג המאמין שנותר אינו חייב להתכחש להליכתו באמונה כדי להמשיך בקשר הנישואים, אך גם אינו חופשי להינשא מחדש \(פסוק 11\) אם בן הזוג שאינו מאמין עוזב\. אם פסוק 15 מדבר על ברית הנישואים, הרי שפסוק 39 יסתור את פסוק 15 ואת רצון אלוהים כפי שהוא עולה משאר הכתובים \(ראו מתי 19:5 והראשונה אל הקורינתים 7:10\)\. מגורים בנפרד מגבילים את ההשפעה על המשפחה והם עדות שלילית לקהילה, ולכן לבן הזוג המאמין תמיד תהיה השפעה גדולה בהרבה למען האדון אם יישאר נאמן ל״מחויבות הנישואים הראשונית״, קשה ככל שיהיה הדבר\. דבר אלוהים רואה בברית הנישואים הראשונית ברית בלעדית, מחייבת ומכובדת\. כל נדר נישואים מאוחר יותר, כל עוד מי מבני הזוג בחיים, נחשב בעיני אדוננו לחטא של תאווה וניאוף, ויש לחזור בתשובה על חטא זה אם ברצוננו לבקש את סליחת אלוהים\. לכן, תשובה וסליחה מצד שני בני הזוג, בצירוף הרצון להתאחד מחדש ולכבד את ברית הנישואים הראשונית שלהם שזכתה לברכת אלוהים, אינן תשוקת הבשר אלא פעולתה של רוח הקודש עמוק בלב החוטא\. כאשר יש רצון ירא אלוהים לחזור בתשובה ולהשיב את השלום לקשר שנשבר, עלינו ליפול על ברכינו בתמיכה ובהכרת תודה כנה לאבינו שבשמים\. ישוע הציע לבוא בין בני זוג ולשקם קשרים הנתונים בקשיים, כאשר הם מבקשים סליחה בענווה ובתשובה, וכך חוזרים לשרת את אדונם במסירות מלאה וזוכים לשמחה נצחית\. הוא אומר: *כי במקום שבו שניים או שלושה נאספים בשמי, שם אני בתוכם –מתי 18:20\.* ופאולוס אומר: *אך אם רוחו של מי שהקים את ישוע מן המתים שוכנת בכם, מי שהקים את המשיח מן המתים יחיה גם את גופיכם בני התמותה באמצעות רוחו השוכנת בכם –רומים 8:11\.*