# אמא צדקה פינת הילדים שפה: he מחבר: by Eileen Wenger Dalton, OH הגיליון המקורי: The Heartbeat of the Remnant, חורף 2022, מספר 4 עמודי המקור: 20–21 קריאת המאמר: קובץ PDF מקורי: Winter\-2022\-Remnant\-web\.pdf [The Heartbeat of the Remnant, חורף 2022]() ![ילדה מגלפת מקל בסכין קטנה בעלת ידית אדומה]() ארוחת הצהריים הסתיימה והגיעה אותה שעה נעימה ביום שבה אמא אמרה שהגיע הזמן למנוחה\. מכיוון שאלי הייתה בת עשר, היא כבר לא נדרשה לנמנם מדי יום, ולכן ניסתה להחליט איך תבלה את הזמן החופשי הזה\. היא אהבה להיות בחוץ, ולכן השמיים שטופי השמש והאוויר הצח של יום הקיץ הנפלא הזה ממש משכו אותה החוצה\. "אני יודעת\!" חשבה לעצמה\. "זה יהיה זמן מושלם לנסות קצת גילוף בסכין שפול נתן לי\." היא בילתה שבוע אצל דודתה ודודה שגרו במרחק של כמה מחוזות מהמחוז שלה, ובזמן שהותה שם בן דודה פול נתן לה סכין שהכין בעצמו\. הייתה לה ידית קצרה ועגולה, והוא הכניס חתיכת פלדה קטנה לאחד מקצותיה\. אחר כך השחיז את הלהב עד שקיבל קצה חד היטב\. הוא ידע לגלף פרצופים קטנים ומצחיקים מאוד על קוביות עץ קטנות, ואלי תמיד ציפתה בקוצר רוח לראות מה ייצור בהמשך\. היא ניסתה לחקות אותו, אבל לא נראה שהיא תצליח ליצור משהו מרגש במיוחד בזמן הקרוב\. בכל זאת, היה כיף לנסות, אז היא הוציאה את הסכין מהמגירה בחדר השינה שלה ויצאה החוצה\. עץ המייפל הגדול מול בית האבן הישן שלהם בחווה כמו קרא לה\. ענפיו הנמוכים נראו כמקום מושלם לשבת ולנסות שוב את הסכין\. אלי בחרה כמה זרדים גדולים ואז משכה את עצמה למעלה אל הצל הקריר של העץ\. לאחר שהתמקמה, התחילה לחתוך ולגרד את חתיכות העץ שלה\. היא עדיין לא הצליחה ליצור בהן עיניים ואף, אבל נהנתה לגלף חריצים ולהסיר שבבים קטנים של קליפה\. זה היה עיסוק מרגיע בזמן שנהנתה מהשקט של אחר הצהריים\. היא כל כך שמחה שהעץ הזה נמצא בחצר שלהם, וכל כך שמחה שפול נתן לה את סכין הגילוף הזאת\. אחרי זמן מה, הענף שעליו ישבה אלי התחיל להרגיש מחוספס וקשה, והזרדים שגילפה כמעט נעלמו\. "אני צריכה ללכת לראות מה הבנים עושים," חשבה\. היא עברה לענף הנמוך ביותר והתיישבה, מוכנה לקפוץ למטה כמו תמיד כדי לרדת מהעץ\. היא עצרה והביטה בסכין שבידה\. "לעולם אל תקפצי משום מקום כשאת מחזיקה סכין ביד\!" קולה של אמה הדהד בזיכרונה\. "זה מסוכן מאוד\. את עלולה להיחתך קשה מאוד\." אלי ישבה וחשבה על כך מעט\. "כן, אני יודעת שזה כנראה נכון," אמרה לעצמה\. "אבל אני חושבת שאם אהיה זהירה מאוד, אוכל לקפוץ למטה והכול יהיה בסדר," שכנעה את עצמה\. היא אחזה בחוזקה בסכין בידה הימנית, ואז קפצה במהירות אל הקרקע\. ברגע שנחתה, הקרסול שלה התעקם וקרס תחתיה\. היא נפלה בצורה מגושמת על רגלה השמאלית\. ואוי לא\! הסכין הקטנה ננעצה בפרק כף ידה השמאלית כשניסתה לשמור על שיווי משקלה\. היא שלפה אותה במהירות וצפתה, בלב הולם, בדם שעלה מן הפצע, כהה וחם\. זה היה חתך קטן, באורך של כרבע אינץ' בלבד, אבל הסכין חדרה עמוק למדי\. מה עליה לעשות עכשיו? כן, לא היה ספק בכך, אמא צדקה אחרי הכול\! בליבה ידעה שהדבר הנכון לעשות הוא ללכת ישר לאמה ולספר לה מה עשתה\. אבל היא הרגישה אשמה ובושה\. היא ידעה שאסור לה לקפוץ למטה עם הסכין הזאת, ובכל זאת עשתה זאת\. בתחושת אשמה היא לחצה במהירות את אגודלה על הפצע והתגנבה לתוך הבית\. הדימום נפסק במהרה, ואחרי שמצאה פלסטר קטן והדביקה אותו על החתך, היא החזירה בשקט את הסכין למקומה ומצאה ספר לקרוא\. היא לא סיפרה לאמה מה עשתה עד שנים רבות לאחר מכן, כשהייתה אישה בוגרת\. כיום, כשהיא מביטה בצלקת ההיא, שעדיין נראית לעין גם אחרי 40 שנה, היא תוהה מדוע אלוהים הגן עליה\. היא הייתה ילדה קטנה וטיפשה כשלא הלכה מיד לאמה להתוודות על מה שעשתה\. היא הייתה עלולה ללקות בזיהום חמור מהחתך שנגרם בסכין מלוכלכת וחלודה מעט\. אף על פי שפעלה בטיפשות, היא אסירת תודה על כך שאלוהים הגן עליה, אך היא עדיין מצטערת שלא התוודתה בפני אמה על כך שלא צייתה לה\. לעולם אין זה נבון להסתיר משהו מהוריכם\. הם צריכים לדעת על הדברים הלא נכונים שאתם עושים, לא משנה כמה מבוכה או בושה אתם מרגישים\. הורים צריכים לדעת על כל מה שקורה לילדיהם\. זו תוכניתו של אלוהים שאבות ואמהות יהיו שם בשביל ילדיהם, יעזרו לכם כשאתם נפגעים, וידריכו וילמדו אתכם כשאתם לומדים להיות ילדים טובים וצייתנים\. דרכו של אלוהים היא תמיד הטובה ביותר\. ![נדנדת חבל תלויה מעץ גדול]() ## הפניה לכתב העת - [ילדה מגלפת מקל בסכין קטנה בעלת ידית אדומה](): Pixabay\.com - [נדנדת חבל תלויה מעץ גדול](): AdobeStock\.com