עם אל גדול כל כך, למה לפחד?
הוא שולט בים ובסערות המשתוללות.
הוא יודע את המחר עוד בטרם יבוא.
הוא יודע את מספר שערות ראשנו.
למה להטיל ספק באל כזה?
למה יש המטילים ספק או שואלים שלא כראוי?
„בטח באדון”, כך נאמר בכתובים.
ובכל זאת, אנו נשענים דווקא על הבנתנו?
אני בטוח שהדבר מבלבל את יודע־הכול.
את כל הניסים חוללו במילה אחת!
הוא מביט אנה ואנה בעולם הזה כיום,
ומחפש מי שיבטח בו בלי להתמהמה.
דברי העולם הזה נוצצים כל כך ומהירים.
האם אנו בכלל זקוקים לאלוהים, אולי הוא כבר מיושן?!
די בשטות הזאת, כולנו יודעים את האמת.
ראינו את אלוהים פועל, כן, עוד מילדותנו.
שום דבר אינו יכול להחליף את אלוהינו הכול־יכול;
לומר אחרת יישמע בוודאי מוזר.
הוא ממתין שהכנסייה תבטח בו שוב.
הוא עומד ודופק; האם תפתחו את הדלת?
לא רק בעת צרה, או כשהחיים קשים מדי,
אלא בכל רגע, הניחו לפחדיכם.
גם בימינו הוא מחפש שוב עם,
שיפגין את כוחו מתוך ביטחון באלוהים.



